טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

צרעה לוקה שש, משום שרץ העוף - צרעה מזרחית
 

"אמר אביי: אכל פוטיתא לוקה ארבעה; נמלה לוקה חמש, משום שרץ השורץ על הארץ; צרעה לוקה שש, משום שרץ העוף" (מכות, טז ע"ב).

שם עברי: צרעה מזרחית   שם באנגלית:  Oriental Hornet   שם מדעי: Vespa orientalis

שם נרדף במקורות: זיבורא (הנקבה זיבורתא)   שמות בשפות אחרות: ערבית - דבור


נושא מרכזי: מהי הצרעה ומהם שמותיה?

לריכוז המאמרים שנכתבו על הצרעה המזרחית הקש/י כאן.

הצרעה במקרא מזוהה באופן כמעט אחיד על ידי התרגומים וחלק מהמפרשים כחרק הנקרא גם בלשוננו צרעה. אנו פוגשים אותה כשליחת הקב"ה בעת כיבוש הארץ על ידי בני ישראל: "ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך" (שמות, כ"ג כ"ח). "וגם את הצרעה ישלח ה' אלוקיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים מפניך" (דברים, ז' כ'). אמנם בפסוקים מוזכרת הצרעה בלשון יחיד אך ניתן להניח שהכוונה להתקפה של נחילי צרעות. דברי אביי מאוששים את זיהוי הצרעה עם החרק הנקרא בשם זה גם בלשוננו משום שהוא מונה ברשימת האיסורים גם את הלאו של "שרץ העוף". מפרש רש"י":

"צרעה לוקה שש - חמש משום שרץ הארץ ואחד משום שרץ העוף דכתיב במשנה תורה (יד) וכל שרץ העוף טמא הוא לכם לא יאכלו אבל לא תשקצו את נפשותיכם בבהמה ובעוף וגו' הכתוב בפרשת קדושים תהיו אינו מן המנין דלאו בשרץ כתיב ואף על גב דכתיב ביה אשר תרמש האדמה לשון בריות גדולות הוא ושרץ לשון קטנה ונמוכה שנכרת בהלוכה בקושי ונראית כרוחשת".

השמות הארמיים של הצרעה

הערוך (ערך "אנדיפי") ורש"י במסכת שבת (פ ע"ב) מתרגמים את השם "ערעיתא" לצרעה. את תרגום שם זה אנו מוצאים בתרגומים הארמיים בכמה מקומות. את הפסוק בשמות (כג כ"ח) "ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך" תירגם אונקלוס: "ואשלח ית ערעיתא קדמך ותתריך ית חואי ית כנענאי וית חתאי מן קדמך". באופן זה הוא תירגם גם בדברים (ז כ'): "וגם את הצרעה ישלח ה' אלהיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים מפניך". ביהושע (כד י"ב) מתרגם יונתן "ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם וכו'": "ושלחית קדמיכון ית ערעיתא ותרכית יתהון מן קדמיכון וכו'". סביר להניח שהשמות "ערעיתא" ו"צרעה" בעלי שורש משותף משום ש"צ" ו"ע" מתחלפות בין עברית וארמית ו"ערעיתא" היא למעשה "צרעיתא". הרד"ק (יהושע, פכ"ד י"ד) גרס באופן שונה: "ותרגום צרעה ארעיתא. ואמר למה נקרא שמה ארעיתא? שעומדת לקראת אדם ומכה בפניו כדמתרגמינן אשר קרך דארעך".

לצרעה שם ארמי נוסף "זיבורא" הקשור אף הוא לשם עברי שהוא "דבורה". לאור כך ש"ז" ו"ד" מתחלפות בין עברית וארמית הרי שכנראה מקורם של שני שמות אלו הוא בשם פרוטו-שמי משותף. בערבית נקראת הצרעה "זונבור" (زُنْبُور) או זנבאר (زنبار) שמות הדומים מאד לזיבורא. יחד עם זאת הצרעות נקראות בערבית גם בשם "דבור". למשל, הצרעה המזרחית נקראת בערבית "דבור אלבלח" (دبور البلح). לדבורה שם שונה לגמרי בערבית והיא נקראת נחלה (نحلة). צורת הנקבה של זיבורא היא זיבורתא כפי שמשתמע מהסיפור על הנס שהתרחש לרבי אלעזר בן פרטא (עבודה זרה, יז ע"ב): "... אייתו ליה תרי קיבורי, אמרו ליה: הי דשתיא והי דערבא? איתרחיש ליה ניסא, אתיא זיבוריתא אותיבא על דשתיא ואתאי זיבורא ויתיב על דערבא, אמר להו: האי דשתיא והאי דערבא"(1) (ראו עוד במאמר "איתרחיש ליה ניסא אתיא זיבוריתא אותיבא על דשתיא"). מפרש שם רש"י: "אתא זיבורא - זכר אותיבא על דערבא. ואתאי זיבורתא - נקבה אותיבא על דשתיא והבין שהוא נס הנעשה שהשתי מקבל ערב כנקבה המקבלת זכר".

למרות השורש המשותף לשמות דבורה וזיבורא נראה שמשמעותם בספרות חז"ל איננה זהה. הדבורה היא תמיד דבורת הדבש אך השם זיבורא עשוי להתייחס הן לצרעות והן לדבורים. על מנת לקבוע את המשמעות המדוייקת של השם יש לבדוק את ההקשר. דוגמה לכך שזיבורתא עשוייה להיות גם דבורה היא דברי רב נחמן בסוגייה במגילה (יד ע"ב): "לא יאה יהירותא לנשי, תרתי נשי יהירן הויין, וסניין שמייהו, חדא שמה זיבורתא, וחדא שמה כרכושתא"(2). מסתבר שהזיבורתא המוזכרת במדרש תהלים (בובר, מזמור א') גם היא דבורה שהרי היא מעניקה דבש: "אמר ר' תנחומא אומרים לה לזיברתא, לא מדובשך ולא מעוקציך"(3). קביעה זו גוררת בעקבותיה את ההנחה שגם השם צרעה עשוי לשמש בשתי המשמעויות משום שמדרש זהה (תנחומא, ורשא, בלק סימן ו') מתייחס לצרעה: "א"ל לצרעה לא מדובשך ולא מעוקצך". אמנם ייתכן שהכוונה באמת לצרעה שהרי, על פי המקורות, גם היא מפיקה דבש (ראו במאמר "יכול אף דבש הגזין והצירעין"). מאידך גיסא באיזכורים אחרים בגמרא המתארים את ה"זיבורא" כמסוכנת מאד סביר יותר שהשם מתייחס לצרעה.

בארץ חיים מינים רבים של צרעות שרובן אינן מסוכנות לאדם. שלושה מבין המינים מטרידים מאד ובנחילים גדולים עלולים אף לסכן את חייו. שנים מבין המינים מסוכנים פחות והם פלכית שכיחה (Polistes dominulus) (תמונה 1) וצרעה גרמנית (Vespula germanica) (תמונות 2-3). מינים אלו קטנים יחסית ועקיצתם פחות מכאיבה. המין המסוכן ביותר הוא הצרעה המזרחית הגדולה הנפוצה גם היא (תמונה 4). צרעה זו הגדולה בצרעות החברותיות בישראל ואורך המלכה מגיע ל – 23-25 מ"מ. תפוצתה משתרעת גם בארצות הסמוכות לבבל ולכן ניתן להניח שהייתה מוכרת גם בבבל. 
 

תמונה 1.  פלכית שכיחה על גבי קינה       צילם: Alvesgaspar		תמונה 2.  צרעה גרמנית - משייפת עץ לצורך בניית קן       צילם:  pjt56

תמונה 3.  צרעה גרמנית - פועלות בפתח הקן   צילם: Gideon Pisanty		תמונה 4.  צרעה מזרחית        צילם:  Gideon Pisanty

(1) פירוש: "... רצו לבדוק אם אכן הוא מומחה בדבר, אַיְיתוּ לֵיהּ תְּרֵי קִיבּוּרֵי [הביאו לו שתי פקעות של צמר], אָמְרוּ לֵיהּ [לו]: הֵי דְּשָׁתְיָא וְהֵי דְּעָרְבָא [איזו של שתי ואיזו של ערב]? שיש הבדל בין חוטי שתי וערב בעוביים ובחוזקם, ודבר זה יכולים המומחים להבחין בו מיד. אִיתְרְחֵישׁ לֵיהּ נִיסָא [התרחש לו נס], אָתְיָא זִיבּוּרִיתָא אוֹתִיבָא עַל דְּשָׁתְיָא וַאֲתַאי זִיבּוּרָא וִיתֵיב עַל דְּעָרְבָא [באה צירעה נקבה ישבה על פקעת השתי ובא צירעה זכר וישב על פקעת הערב], אָמַר לְהוּ [להם]: הַאי דְּשָׁתְיָא וְהַאי דְּעָרְבָא [זה של שתי וזה של ערב] שהבין שמראים לו משמים דבר זה, שחוט השתי הקבוע בנול הוא המקבל את הערב, כמו הנקבה שמקבלת זכר".
(2) פירוש: אגב הזכרת הנביאות אמר רב נחמן: לא יאה [יפה], לא מתאימה יהירותא לנשי [יהירות, גאוה, לנשים]. וראיה לדבר: תרתי נשי יהירן הויין וסניין שמייהו [שתי נשים גאוותניות היו והיו שמותיהן מכוערים]: חדא [אחת] שמה זיבורתא [דבורה], וחדא [ואחת] שמה כרכושתא [חולדה].
(3) המגיד מקוז'ניץ כתב בספרו "עבודת ישראל" (פרשת וישב): ".... וכמו שאומרים לדבורה לא מעוקציך ולא מדובשך וכו'".

לעיון נוסף:

מצגת על הצרעה המזרחית שהוכנה על ידי חנוך פלסר משדה אליהו. לצפייה במצגת לחץ כאן.

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.