בְּשׁוּב אֱלֹקִים שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל
סנהדרין צח ע"א
"אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב (ישעיהו ס, כב) בְּעִתָּהּ, וכתיב (שם) אֲחִישֶׁנָּה! זכו - אחישנה, לא זכו - בעתה.
אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי, כתיב (דניאל ז, יג) וַאֲרוּ עִם עֲנָנֵי שְׁמַיָּא כְּבַר אֱנָשׁ אָתֵה, וכתיב (זכריה ט, ט) עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר! זכו - עם ענני שמיא, לא זכו - עני ורוכב על חמור".
פירש רש"י: "עם ענני שמיא כבר אינש אתי - במהירות. וכתיב עני ורוכב על החמור - כעני הבא על חמורו בעצלות".
הגאולה יכולה לבוא בשני אופנים, אם זכו, בבת אחת; לא זכו, בשלבים רבים.
על פי זה מבואר ההבדל בין פסוקי מזמורי תהילים יד ונג. שני המזמורים הם בני ז' פסוקים, והפסוק האחרון בהם זהה עם הבדלים דקים:
במזמור יד, מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּב ה' שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל. בלשון יחיד ובשם הויה.
ובמזמור נג, מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל, בְּשׁוּב אֱלֹקִים שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל. בלשון רבים ובשם אלוקות.
ההבדל בין שם הויה לשם אלוקות מבואר במסכת ברכות דף ס ע"ב:
"תנן: על בשורות טובות אומר הטוב והמטיב, על בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת וכו' מאי קרא? וכו' רבי שמואל בר נחמני אמר מהכא, בֵּאלֹהִים אֲהַלֵּל דָּבָר בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר (תהילים נו, יא): בה' אהלל דבר - זו מדה טובה, באלקים אהלל דבר - זו מדת פורענות".
מעתה מבואר, אם זכו, יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל נעשית בבת אחת במידת הרחמים.
אם לא זכו, יְשֻׁעוֹת יִשְׂרָאֵל רבות הן, טיפין טיפין קימעא קימעא במידת הדין.
ואולם, בין אם ישועות ישראל נעשו במדה טובה ובין אם נעשו במדת פורענות, בין אם ישראל עושים רצונו ובין אם לאו, יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל – מצוה על ישראל לגיל ולשמוח, להלל ולשבח לה' על ישועות הגאולה!
