עונשים מבטאים קשרים משפחתיים

נושא:
משנת הפתיחה וסוגיית הפתיחה מצביעות על תופעות מוזרות בלשון המשנה ויחסה למקרא.
ה"מוזרות", "התמוה" הן שפות להעביר מושגי יסוד לגבי מערכות יחסים בתוך המשפחה.

שאלות תג"ל:
למה המשנה פותחת את רשימת הנשרפין "הבא על אשה ובתה"? הרי שריפה נאמרה תורה לגבי "אשה ואת אמה", ולא לגבי אשה ובתה !?

הסבר בדרך תג"ל:
בעצם, אשה ואמה ואשה ובתה הן אותה קירבה, של אם ובת. שתי הקירבות נקראות בתורה "זמה". זהו הבסיס לדרשות בסוגייתנו שמחברות אותן ומחייבות גם אשה ובתה שריפה. יחד עם זה, המשנה רוצה לרמוז ולהדגיש שאשה ובתה קרובה יותר מאשה ואמה. לכן, אם אשה ואמה בשריפה, אז בודאי אשה ובתה בשריפה. במילים אחרות המשנה רצתה לחדד את המסר שאשה יותר קרובה לבתה מאשר לאמה. אשה יותר קרובה לבת שהיא ילדה מאשר לאם שילדה אותה.

מה אתה חושב?
למה זה כך? האם העתיד וההמשכיות יותר חשובים מן השרשים? מה זה אומר?
מהי החשיבות של קביעה זו?
מה הן ההשלכות שלה?
ועוד, למה המשנה מנתה בכלל אשה ובתה את בתו ובת בתו ובת בנו ? למה מנתה רק אחר כך את בת אשתו ובת בתה ובת בנה ?