נושא:
נחלקו תנאים בברייתא אם כונסין לכיפה בעבירה שלישית אחרי שלקה פעמיים, כדעת תנא קמא או בעבירה רביעית אחרי שלקה שלש פעמים, כדעת אבא שאול. הסוגייה מסבירה שנחלקו אם "עבירות מחזיקות" או "מלקיות מחזיקות". נראה שיש לתנאים תפיסות שונות במהות עונש מלקות ואולי על עונשי בית דין בכלל.
שאלות תג"ל:
מהי הסברא במחלוקת תנא קמא ואבא שאול?
הסבר בדרך תג"ל:
אבא שאול שסובר "מלקויות מחזיקות" מבין שהעיקר חיוב כיפה הוא שאחרי המלקות הוא לא "התייסר" (בלשון תוספות). כלומר, מלקות (לפחות בהקשר לכיפה, ואולי לא רק...) הוא חינוך והרתעה לעתיד. לכן דין כונסין לכיפה מגיע כאשר סירב לקבל את המסר "החינוכי", ועבר אותה העבירה שלש פעמים אחרי מלקות.
לעומתו, תנא קמא שסובר "עבירות מחזיקות" מבין שדין כיפה הוא עונש על עבירות, סוג של עשיית צדק על עבירה מושרשת וקבועה. לכן, אחרי שלש עבירות, כונסין לכיפה.
מה אתה חושב?
לפי רבינא בפרשנות הברייתא השנייה, נחלקו התנאים אם כיפה צריכה התראה או לא.
מהי הסברא במחלוקת זו?
האם "כונסין לכיפה" הוא עונש בית דין או "דיני שמים"? למה?