איך דנים תלמיד חכם?
הרב דב קדרון
שבועות ל ע"א
רב יוסף שנה בברייתא שכאשר תלמיד חכם מגיע לדין הדיין צריך "להשתדל לדונו יפה". כמובן שאין הכוונה לנטות לטובתו, לכן מסביר רש"י ש"לדונו יפה" היינו לתת לו קדימה בתור.
הגרי"ש אלישיב זצ"ל הסביר באופן אחר, על פי מה שאמר רבא במסכת שבת (קיט,א) שכאשר בא תלמיד חכם לפניו לדין, הוא לא מניח את ראשו על הכר עד שמהפך בזכותו. דברים אלו תמוהים לכאורה, וכי כוונת רבא הייתה ח"ו להטות דינו לזכות בגלל שהוא תלמיד חכם, אלא הביאור הוא כך:
המציאות היא שכל דין תורה שפוסק הדיין הוא אחר ששקל בדעתו שעה או יותר, וברור שאם היה מתיישב יותר שעות בעניין יתכן שהייתה לו מסקנה אחרת, אלא שאין חיוב להתעמק בזה כל ימיו, כי לא ניתנה תורה למלאכי השרת.
על זה אמר רבא שבדין של תלמיד חכם הוא מתיישב יותר זמן להפוך בזכותו, ולא מסתפק בשיעור הזמן שמקדיש לשאר בני אדם. ואין העניין דווקא לצד הזכות של אותו תלמיד חכם, אלא לכל הצדדים שיהיו, וייתכן שכתוצאה מהעיון הנוסף ייהפך פסק הדין לחובתו של התלמיד חכם, כפי מה שיתברר לדיין שהוא האמת לפי דעתו, וזוהי מעלה להוציא דינו של אדם באופן יותר יסודי, ולאו דווקא משום שיצא הדין לזכותו.
בגמרא בסנהדרין (ז,א) מבואר שגם כאשר מחייבים אדם בבית דין זה לטובתו, כי בזה מצילים אותו מעוון גזל, נמצא שגם אם כתוצאה מהעיון הנוסף יגיע הדיין למסקנה שאותו תלמיד חכם חייב לשלם, זה לטובתו.
