סקר
אני מתחיל מסכת חולין:






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

מאי אסותא? טיגנא בדובשא או כרפסא בטילייא – כרפס

 

"אמר שמואל: האי פדעתא סכנתא היא, ומחללין עליה את השבת. מאי אסותא? למיפסק דמא תחלי בחלא, לאסוקי גרדא דיבלא וגירדא דאסנא, או ניקרא מקילקלתא. אמר רב ספרא: האי עינבתא פרוונקא דמלאכא דמותא היא. מאי אסותא? טיגנא בדובשא או כרפסא בטילייא. אדהכי והכי, ליתי עינבתא בת מינא וניגנדר עילוי, חיורתי לחיורתי ואוכמתי לאוכמתי" (עבודה זרה, כח ע"א).

פירוש: אמר שמואל: האי פדעתא סכנתא [פצע של חרב סכנה] היא, ומחללין עליה את השבת. מאי אסותא [מה הרפואה לזה]? למיפסק דמא [כדי להפסיק את הדם] תחלי בחלא [שחליים בחומץ], לאסוקי [כדי להעלות בשר לקרום על הפצע] גרדא [גרידה] של צמח הנקרא יבלא, וגירדא דאסנא [וגרידה של שיח הסנה], או ניקרא מקילקלתא [תולעים מהאשפה]. אמר רב ספרא: האי עינבתא פרוונקא דמלאכא דמותא היא [אותן אבעבועות הדומות לענב הם שליחיו של מלאך המוות] כלומר, דבר מסוכן הוא, ועלול להביא למוות. ושואלים: מאי אסותא [מה התרופה לזה]? צמח הקרוי טיגנא שמערבים אותו בדובשא [בדבש] או כרפסא בטילייא [כרפס ביין]. אדהכי והכי [בינתיים] עד שימצא תרופות אלה, ליתי עינבתא בת מינא [שיביא ענבה מהגפן באותו גודל] וניגנדר עילוי [ושיגלגל עליה] על האבעבועה, חיורתי לחיורתי ואוכמתי לאוכמתי [ענבה לבנה, לאבעבועה לבנה ושחורה לשחורה] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 

שם עברי: כרפס ריחני          שם באנגלית: Wild Celery           שם מדעי: Apium graveolens

שם נרדף במקורות: כרפס של נהרות, כרפסא          שמות בשפות אחרות: ערבית – כרפס


נושא מרכזי: ערכו הרפואי של הכרפס?

 

מהו הכרפס? ראו במאמר "והכרפס שבנהרות, והגרגיר של אפר" (סוכה, לט ע"ב). לקריאה הקש/י כאן.
 

היחס לתרופות וסגולות הגמרא איננו חד משמעי ומצאנו למשל בשו"ת אגרות משה (יו"ד, ח"ג סי' לו): " ... דהא ברפואות ודאי משתנים הטבעים דהא חזינן שנשתנו טבעים דרפואות, דלכן לא מרפאין אותנו הרבה רפואות שאיתא בגמרא כמפורש בתוס' מו"ק, (ועיין בחדושי רעק"א יו"ד סימן של"ו דמהרי"ל אסר לנסות רפואות שבגמרא דשמא לא יעלו בידם וילעגו על דברי חכמים, שלכאורה איזה ספק היה למהרי"ל שלא יעלו, אבל הוא משום שנשתנו הטבעים בהרבה רפואות ולכן הרי יש להסתפק על כל רפואה שמא לא תועיל בזמן הזה, והרבה רפואות ודאי אין מועילין משום דנשתנו הטבעים) וכו'". יש להעיר שבצד דברים אלו של הרב פיינשטיין אנו מוצאים לעיתים קרובות התאמה בין תרופות וסגולות הגמרא לידוע ברפואה העממית ואף הרפואה הקונבנציונלית.

כפי שנראה בסעיף ה"הרחבה" לכרפס יש יתרונות רפואיים רבים אך אנו נקדים את תפקידו בטיפול בפגע הנקרא "עינבתא". הערוך (ערך "ענב") זיהה את "עינבתא" כמורסא. באופן דומה זיהה את המום המוזכר במשנה (בכורות, פ"ו מ"ב): "ריס של עין שנקב שנפגם שנסדק הרי בעיניו דק תבלול חלזון נחש ועינב וכו'". מחלופת הטיפול המוצעת בסוגייתנו ניתן להסיק שצורת המורסא היא כמין ענב: "ליתי עינבתא בת מינא וניגנדר עילוי, חיורתי לחיורתי ואוכמתי לאוכמתי". כתב הערוך: "אי הכי ליתי ענבתא בת מינה פי' ענבים שהיו מראיהן כאותה מורסא. אם היא לבנה יעביר ענבים לבנים ואם היא שחורה יעביר עליה שחורים". רש"י פירש: "עינבתא - אבעבוע הדומה לענבא מלנ"ט בלע"ז. פרוונקא דמלאכא דמיתותא הוא - כלומר מסוכן הוא להמית ... כרפסא - אפי"א בלע"ז. בטילייא - יין חזק מאד ומין יין הוא כדאמרינן לקמן (דף ל) טילא חריפתא דמצרי זיקי". ד"ר מ. קטן(1) תירגם את הלעז "מלנ"ט" ל"פצע חמור". לדעתו במקור נכתב "בו"ן מלנ"ט" (Bon malant). ח. י. קאהוט הרחיב וכתב: "עינבתא כמו ענב. ענבה פי' גרגר וגרעין ובפרט מין חולי בעינים כעין מורסא וכו'". הקשר בין התרופה למחלה לא ברור אך ייתכן שהכרפס מסייע לריפוי בעזרת תכונותיו האנטי-דלקתיות.

בסוגייה בכתובות (סא ע"א) אנו מוצאים רשימה של מוצרי מזון שלגביהם נטען שהם משפיעים על תכונות העובר: "... דאכלה ביעי הוו לה בני עינני, דאכלה כוורי הוו לה בני חינני, דאכלה כרפסא הוו לה בני זיותני, דאכלה כוסברתא הוו לה בני בישרני, דאכלה אתרוגא הוו לה בני ריחני. ברתיה דשבור מלכא אכלה בה אמה אתרוגא, והוו מסקי לה לקמיה אבוה בריש ריחני"(2). האופן שבו הם משפיעים אינו ברור לי אך ניתן לשער שהם תורמים לבריאות האשה ובעקיפין גם לבריאות העובר ולמראהו. 

 

               
תמונה 1.  כרפס ריחני         צילם: עמרם אשל   תמונה 2.   כרפס הביצות         צילמה: שרה גולד

   

               
תמונה 3.  כרפס הביצות         צילמה: שרה גולד   תמונה 4.   כרפס הביצות         צילמה: שרה גולד

  

הרחבה

לסלרי הבר יש היסטוריה ארוכה של שימוש כמזון וכתרופה. הצמח מוזכר ברפואה הערבית והאסלאמית המסורתית בשם "כרפס". הוא מפחית לחץ דם, מיקל על בעיות עיכול ובעל תכונות אנטי דלקתיות. לזרעים הבשלים, לגבעולים, לעלים ולשורש תכונות משלשלות והם מונעים נפיחות מעיים. חלקים אלו של הצמח משמשים להכנת שיקוי משתן ומעורר ייצור חלב. הסלרי מרגיע את מערכת העצבים המרכזית, ממריץ ומרענן. על הסלרי נאמר שהוא יעיל במקרים של היסטריה, גורם להרגשה נינוחה ומשפר שינה.

לתמציות זרעי סלרי ש פעילות נוגדת סרטן ועיכוב גדילה של קווי תאים סרטניים שונים, כמו למשל לוקמיה לימפובלסטית חריפה (CEM-C7H2), תאי גליומה תאי סרטן השד (MCF-7), תאי נוירובלסטומה אנושיים (SH-SY5Y) ותאי קרצינומה של צוואר הרחם. הפעילות נוגדת הסרטן של זרעי הסלרי קשורה לנוכחות תרכובות רבות כמו אפיגנין, פלבנואידים, טאנינים, תרכובות פנוליות, d-לימונן, סלינן, לוטאולין, חומצה לינולנית, פסורלן, חומצה אולאית ואלכוהול פריליל. מחקרים מצביעים על כך שחומצות פנוליות כמו חומצה p-קומרית, חומצה פרולית וחומצה קפאית הנמצאות בזרעי סלרי תורמות באופן משמעותי לפעילות נוגדת הסרטן.

לזרעי סלרי יש פעילות אנטי-סוכרתית. בניגוד לטיפולים מוכרים היום הגורמים לתופעות לוואי כגון שינויים מטבוליים ומקרים רבים של אי הצלחה נמצא שהשימוש בתמצית צמחים מבטיחה יעילות דומה עם מינימום תופעות לוואי. טיפול בזרעי סלרי משמש כנוגד יתר לחץ דם, מפחית רמות כולסטרול, נוגד רדיקלים חופשיים ובעל פעילות אנטי-בקטריאלית. זרעי סלרי שימשו לטיפול במחלות מעיים, להקלה על כאבי בטן, גזים ועוויתות בטניות.  

 


(1) ב"אוצר לעזי רש"י". 
(2) פירוש: דְּאָכְלָה בֵּיעֵי [שאוכלת ביצים] בזמן הריונה הָווּ [יהיו] לָהּ בְּנֵי עֵינָנֵי [בנים בעלי עיניים גדולות]. דְּאָכְלָה כַּוְורֵי [שאוכלת דגים] הָווּ [יהיו] לָהּ בְּנֵי חִינָּנֵי [בנים חינניים, בעלי חן]. דְּאָכְלָה כַּרְפָּסָא [שאוכלת כרפס] הָווּ [יהיו] לָהּ בְּנֵי זִיוְתָנֵי [בנים יפים, בעלי זיו]. ועוד: דְּאָכְלָה כּוּסְבַּרְתָּא [שאוכלת כוסבר] הָווּ [יהיו] לָהּ בְּנֵי בִּישְׂרָנֵי [בנים בעלי בשר, שמנים]. דְּאָכְלָה אֶתְרוֹגָא [שאוכלת אתרוג] הָווּ [יהיו] לָהּ בְּנֵי רֵיחָנֵי [בנים ריחניים]. מסופר: בְּרַתֵּיהּ [בתו] של שָׁבוֹר מַלְכָּא [המלך], מלך פרס, אָכְלָה בָּהּ אִמָּהּ בזמן ההריון אֶתְרוֹגָא [אתרוג], וְהָווּ מַסְּקֵי לָהּ לְקַמֵּיהּ אֲבוּהּ בְּרֵישׁ רֵיחָנֵי [והיו מעלים אותה לפני אביה בראש הבשמים] משום שהיתה ריחנית כל כך.


 

רשימת מקורות:

Khairullah, A. R. et al, 2021. 'Review on the Pharmacological and Health Aspects of Apium Graveolens or Celery: An Update'. Sys Rev Pharm ;12(1) pp:606-612.
Al-Asmari, A. K. et al., 2017. 'An Updated Phytopharmacological Review on Medicinal Plant of Arab Region: Apium graveolens Linn'. Pharmacogn Rev, 11(21) pp:13–18.

לעיון נוסף:

באתר "צמח השדה": "כרפס ריחני", "כרפס הביצות".

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר