עד כמה צריך למלא כוס?
הרב דב קדרון
שבועות מג ע"א
נתבע בבית דין שמודה במקצת אינו חייב להישבע אלא אם כן התובע תבע דבר שניתן למדידה והנתבע הודה לו בדבר שניתן למדידה, לכן אם התביעה הייתה שמסר לו בית מסוים מלא פירות והוא הודה בפחות מזה – אינו חייב להישבע.
תוספות (ד"ה אלא) מקשים מדוע אין זה נחשב בר מדידה, ומתרצים שגם בית שחסרים בו קצת פירות נחשב "מלא", ואין זה דבר ברור מה ההבדל בין מלא לבין שאינו מלא.
מכאן מוכח שכוס של ברכה נחשב מלא גם אם אינו מלא לגמרי, כמו שכתב הט"ז (או"ח קפג ס"ק ד): "ראיתי בהרבה בני אדם אינם ממלאין הכוס ממש אלא מניחין קצת ריקן למעלה ...לפי שאם יהיה מלא הרבה ישפך ויתבזה".
אמנם הרמ"א (או"ח קפג סעיף ב) פסק: "וכוס של ברכה ימלאנו שיהא מלא על כל גדותיו", אכן לפי הט"ז ועוד אחרונים גם אם אינו מלא לגמרי נקרא מלא.
כך נראה גם מעדותו של בעל הסמ"ע (מובא בספר הזכרון להגר"ב זולטי רצז – שכ) לגבי מילוי כוס ההבדלה שראה אצל רבו המהרש"ל שעשה זאת באופן של מילוי על כל גדותיו בלי לבזות את היין על ידי שפיכתו:
"וראיתי ממורי ורבי הגאון רש"ל ז"ל שהיה נוהג שבשעה שהיו מוזגין כוס של הבדלה היה מטהו קצת מן הצד, והיה שופך במזיגתו הכוס כל כך מלא עד שהיה יוצא היין מהכוס במקום שהיה נטוי על הארץ, ולאחר שיצא מהכוס קצת על הארץ, אז היה זוקף הכוס מנטייתו, והיה מלא כדינו". באופן זה ברור שלא היה הכוס מלא על כל גדותיו, ובכל זאת נחשב כוס מלא, כפי שכתבו תוספות הנ"ל.
