שני סוגים של טוב כנגד רע

הרב דב קדרון

עבודה זרה ה ע"ב

אמר רבי יוחנן משום רבי בנאה, מאי דכתיב: אשריכם זורעי על כל מים משלחי רגל השור והחמור? אשריהם ישראל, בזמן שעוסקין בתורה ובגמילות חסדים - יצרם מסור בידם ואין הם מסורים ביד יצרם.

המהר"ל מפראג (חידושי אגדות) מסביר ששני הדברים הללו: התורה וגמילות חסדים, נקראים: "טוב". התורה נקראת "טוב", שנאמר (משלי ד): "כי לקח טוב נתתי לכם", ואדם הגומל חסדים הוא בוודאי איש טוב, כאשר מטיב ועושה טובות עם הבריות.
שני סוגי האנשים הללו אין נמסרים ביד יצר הרע, שהוא נקרא "רע", כי כאשר אדם מתחבר אל הטוב אינו נמסר ביד ההפך מהטוב.

הוא מוסיף להסביר שהפסוק המצוטט בדברי רבי בנאה: "משלחי רגל השור והחמור", מתייחס לשני דברים כנגד שני סוגים של יצר הרע: עבודה זרה ועריות.

השור מסמל את היצר הרע של עבודה זרה, כמו שנאמר (תהלים קו): "וימירו את כבודם בתבנית שור אוכל עשב", וחמור מסמל את יצר העריות, שהוא מעשה חומרי, כמו שרמזו רבותינו ז"ל (סוטה ט,א): מפני מה קרבנה של סוטה עשוי משעורים, מפני שעשתה מעשה חמור לכך קרבנה מאכל חמור.

בתורה ובגמילות חסדים, בשני סוגי הטוב הללו, משלחים את הרע שנמשל לשור והחמור. מדבריו עולה שהתורה היא הטוב שכנגד היצר הרע של עבודה זרה, וגמילות חסדים הוא הטוב שכנגד היצר הרע של עריות.