|
ישראל ואומות העולם: בין השפעה לאיבהמאי טעמא? במחשבה נוספתתלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינרעבודה זרה דף יא ע"א-ע"ב נושא: הסוגיה עוסקת במערכת היחסים המורכבת שבין ישראל לאומות העולם. מצד אחד – הערכה, חיבור והשפעה עמוקה, כפי שמתבטא בקשרים בין אנטונינוס לרבי ובין אונקלוס בר קלונימוס והחיילים הבאים לעצרו. מצד שני – עוינות, פחד ואיבה, הבאים לידי ביטוי ביחס של הקיסרים לקטיעא בר שלום ולאונקולוס בר קלונימוס, ובתהלוכות ההשפלה ברומי. שאלות תג"ל: מה מושך את אומות העולם למסורת ישראל? מה גורם לעימות ומה יוצר קירבה? הסבר בדרך תג"ל: מה שמושך את הגויים הוא דמותו של הקב"ה כפי שהיא משתקפת בתורת ישראל: רחמים, חמלה, יחס אישי ודאגה לעם – הקב"ה מאיר לעם ישראל את הדרך, ומשמר את בתיהם מבחוץ. זוהי הנהגה מוסרית עמוקה, שבני אדם משתוקקים לה – גם אם הם עצמם רחוקים ממנה.
אבל דווקא ההשפעה הזו – מעוררת גם קנאה ופחד. כשזהות ישראלית מאירה – היא מאיימת על כוח השלטון של אומות העולם, ולכן מתעוררת איבה. לחוגים מסוימים בעולם קשה להכיל את אמונה והמוסר של התורה. לכן מתחלפים הערצה והתקרבות – בהתנגדות, הכחשה ורדיפה.
מה אתה חושב? - מה משותף ושונה בין התגובה הראשונית של הקיסר לקטיעא לבין תגובת החיילים לאונקלוס (י:)? - כיצד משתקפת הדואליות בסוגייתנו גם בדף ב. האם האיסור בגלל יום אידיהן (לשון "שבירה") או יום עידיהן (לשון "עדות")? - האם יש מקום לגישה של תקווה למפגש, לצד מודעות לסכנות הטמונות בו? |