טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

ומואס את השינה ואוכל הרבה ומוציא קמעה – סוס

"חמשה דברים צוה כנען את בניו: אהבו זה את זה, ואהבו את הגזל, ואהבו את הזמה, ושנאו את אדוניכם, ואל תדברו אמת. ששה דברים נאמרים בסוס: אוהב את הזנות, ואוהב את המלחמה, ורוחו גסה, ומואס את השינה, ואוכל הרבה ומוציא קמעה. ויש אומרים: אף מבקש להרוג בעליו במלחמה" (פסחים, קיג ע"ב).

שם עברי: סוס           שם באנגלית: Horse           שם מדעי: Equus caballus

שם נרדף במקורות: פרש, רמך, אביר, ענמלך


נושא מרכזי: מאפייני מערכת העיכול של הסוס בהשוואה לפרה

לנושאים נוספים העוסקים בסוס הקש/י כאן.

לצורך בדיקת הקביעה שהסוס אוכל הרבה ומוציא קמעה ערכתי השוואה בינו לבין הבקר הדומה לו, פחות או יותר, בגודלו. כמות המזון הנצרכת על ידי בעלי חיים תלויה בעיקר במשקלם לכן אין מקום להשוואה בין הסוס לצאן ואפילו לא לחמור. שיקולים אקולוגיים מצביעים על כך שהסוס אוכל הרבה בהשוואה למעלי גירה בכלל ובקר בפרט. עובדה בולטת היא שבדרך כלל האדם בעת העתיקה, ובמידה מסויימת גם בימינו, גידל לצורך הפקת מזון מעלי גירה ולא סוסים. הסיבה לתופעה איננה רק מעמדו של הסוס כבהמה מכובדת (ראו במאמר "בייש סוסתו של חבירו" (כתובות, סו ע"א)) אלא גם כלכלית. גידול סוסים למטרות מאכל איננו כדאי בהשוואה לבקר משום שמערכת העיכול שלהם איננה יעילה כשל מעלי הגרה. למעלי הגירה מערכת עיכול משוכללת בת 4 מדורים המותאמת לנצל את התאית שבעשב ביעילות רבה. על מנת להפיק כמות מסויימת של בשר סוס יש להשקיע מזון רב יותר בהשוואה להשקעה הנדרשת בגידול בקר או צאן. בניסוח אחר: בשטח מסויים של מרעה ניתן להפיק בשר בקר במשקל גדול יותר מאשר בשר סוסים. סוסים בטבע אוכלים כ-18 שעות ביממה. מאפיין זה של הסוסים מזכיר את מערכת העיכול של הפיל שגם היא בזבזנית (ראו במאמר "פיל שבלע כפיפה מצרית" (מנחות, סט ע"א)).

הטענה שהסוס מוציא קמעה נובעת אולי מכך שגלליהם של הסוסים יבשים בניגוד לגללי הפרות המכילים אחוז גבוה של נוזלים. אמנם כמות הגללים שמייצרים הסוס והפרה תלויים בגורמים רבים כמו גודל הפרט, התפריט, ורמת הפעילות אך אסתפק בהתייחסות לערכים ממוצעים המופיעים ברשת. סוס מייצר באופן כללי כ – 23 ק"ג זבל (גללים ושתן) ואילו פרה מייצרת 29.5 ק"ג. ערך זה עולה באופן חד בפרות מניקות ומגיע ל – 68 ק"ג. מנתונים אחרים המופיעים באתרים אחרים ברשת עולה שסוס מפריש צואה במשקל 12-16 ק"ג ביום ואילו פרה מפרישה כ – 40 ק"ג.

סוסים סופגים מים מהמזון המתעכל בעיקר במעי הגס (כרכשת והמעי העיוור) שהוא האתר העיקרי לספיגת מים ואלקטרוליטים. המעי הגס משמש גם כמאגר נוזלים, וצינור העיכול של הסוסים יכול לאגור עד 100 ליטרים מים. מקור המים הוא במי השתייה ונוזלים המופרשים על ידי מערכת העיכול בעיקר כתוצאה של תסיסת הסיבים התזונתיים. ספיגת הנוזלים במערכת העיכול של הסוסים יעילה מאד ו- 95% מתכולת הנוזלים במזון המתעכל העוברים בה נספגים חזרה. גללי סוסים מכילים, באופן משמעותי, פחות מים מאשר גללי פרות דבר המאפשר להם לאחר ייבוש להכיל כמות כפולה של חנקן.

גללי פרה מורכבים ברובם ממים ומוצקים. תכולת המים בגללי פרה יכולה להשתנות בהתאם לגורמים כמו תזונת הפרה, גילה, מצב בריאותה וגורמים סביבתיים. באופן כללי, גללי פרה מכילים כ-70-80% מים. החומרים המוצקים כוללים בעיקר סיבים לא מעוכלים, חיידקים, תאים מתים וחומרים אחרים שהגוף לא הצליח לעכל.

 
סוסה ערבית         צילם:  Ealdgyth

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.