מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב
סוטה יז ע"א
"דריש רבי עקיבא: איש ואשה, זכו - שכינה ביניהן, לא זכו - אש אוכלתן".
פירש רש"י: "זכו - ללכת בדרך ישרה שלא יהא הוא נואף ולא היא נואפת".
כלומר ששוכנים יחד בצניעות בלא מבט זר של ניאוף.
מנין למד רש"י שבזכות של צניעות עסקינן ולא בזכות מזלם או בזכות אחרת?
ממסכת בבא בתרא דף ס ע"א: "מתניתין. לא יפתח אדם לחצר השותפין פתח כנגד פתח וחלון כנגד חלון... גמרא. מנהני מילי? אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: (במדבר כד, ב) וַיִּשָּׂא בִלְעָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת יִשְׂרָאֵל שֹׁכֵן לִשְׁבָטָיו [וַתְּהִי עָלָיו רוּחַ אֱלֹהִים. ... (ה) מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל]. , מה ראה? ראה שאין פתחי אהליהם מכוונין זה לזה, אמר: ראוין הללו שתשרה עליהם שכינה".
מפורש ששכינה שורה בזכות צניעות.
ונלמד בגזירה שוה מַה טֹּבוּ - מַה טֹּבוּ, אם אתם משמרים (במדבר כד, ה) מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אתם זוכים (שיר השירים ד, י) מַה יָּפוּ דֹדַיִךְ אֲחֹתִי כַלָּה מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ מִיַּיִן וְרֵיחַ שְׁמָנַיִךְ מִכָּל בְּשָׂמִים.
מַה טֹּבוּ דֹדַיִךְ - מה יפה האהבה, כאשר מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ, בלא הבטה והשוואה לזולת.
