טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

רב חייא בר אמי משמיה דעולא אמר סוסביל – קטכנף המדרונות

"העיד יוסי בן יועזר איש צרידה על אייל קמצא דכן ... מאי אייל קמצא? רב פפא אמר: שושיבא, ורב חייא בר אמי משמיה דעולא אמר: סוסביל. רב פפא אמר שושיבא, וקמיפלגי בראשו ארוך, מר סבר: ראשו ארוך אסור, ומר סבר: ראשו ארוך מותר. רב חייא בר אמי משמיה דעולא אמר סוסביל, בראשו ארוך כולי עלמא לא פליגי דאסור, והכא בכנפיו חופין את רובו על ידי הדחק קמיפלגי, מר סבר: רובא כל דהו בעינן, ומר סבר: רובא דמנכר בעינן" (עבודה זרה, לז ע"א).

פירוש: העיד יוסי בן יועזר איש צרידה על החגב הקרוי אייל קמצא דכן [שהוא טהור] ... מאי [מהו] אייל קמצא? רב פפא אמר: חגב שנקרא שושיבא, ורב חייא בר אמי משמיה [משמו] של עולא אמר: חגב הנקרא סוסביל. ומסבירים את מחלוקתם. רב פפא אמר שושיבא הוא, וקמיפלגי [והם חלוקים] יוסי בן יועזר והחכמים שחלקו עליו בחגב שראשו ארוך, מר סבר [חכם זה, חכמים, סבור]: חגב שראשו ארוך אסור, ומר סבר [וחכם זה, יוסי בן יועזר, סבור]: ראשו ארוך מותר. רב חייא בר אמי משמיה [משמו] של עולא שאמר סוסביל, לדעתו בראשו ארוך (כמו שושיבא) כולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חולקים] שהוא אסור, והכא [וכאן] לענין סוסביל בשאלה של כנפיו חופין את רובו על ידי הדחק קמיפלגי [חלוקים הם], כאשר אין זה רוב הניכר לעין אלא רק ניתן להימדד בדוחק, מר סבר [חכם זה, יוסי בן יועזר סבור]: רובא כל דהו בעינן [רוב כל שהוא אנו צריכים] והוא כשר, לפי שכנפיו חופים את רובו. ומר סבר [וחכם זה, חכמים, סבור]: רובא דמנכר בעינן [רוב שניכר אנו צריכים] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: קטכנף המדרונות         שם מדעי: Pareuprepocnemis syriaca

שם נרדף במקורות: סוסביל


נושא מרכזי: לזיהוי הסוסביל

לזיהוי ה"שושיבא" ראו במאמר "העיד רבי יוסי בן יועזר איש צרידה על איל קמצא דכן" (פסחים, טז ע"א). לקריאה הקש/י כאן. 

ממהלך הסוגיה ניתן להסיק שסוסביל הוא חגב בעל כנפיים קצרות בהשוואה למינים הכשרים. "והכא בכנפיו חופין את רובו על ידי הדחק קמיפלגי, מר סבר: רובא כל דהו בעינן, ומר סבר: רובא דמנכר בעינן". מפרש רש"י: "סוסביל - אין ראשו ארוך אבל אין כנפיו חופין את רובו לראות לעינים אלא בצמצום ע"י מדידה". התופעה של התקצרות הכנפיים עד כדי העלמותן קיימת בכמה מינים שוכני קרקע ומינים החיים בהרים גבוהים(1). משערים שבתנאי הרוח החזקה הקיימת בהרים גבוהים נוכחות כנפיים ארוכות מהווה בעיה ולכן הן התקצרו או אפילו נעלמו בתהליכי ברירה. לדוגמה ראו את המין רגבן בית הלחמי (Ocneropsis bethlemita) הנפוץ בחרמון (תמונה 1). כמובן שאין אפשרות לזהותו כסוסביל המתואר כבעל כנפיים החופות את רוב גופו "על ידי הדחק".
 

תמונה 1. רגבן בית הלחמי - צולם במרומי החרמון		תמונה 2. חופן ים תיכוני      צילם: Gilles San Martin

חשוב להקדים שסדרת החגבאים נכללת בין סדרות החרקים בעלי גלגול חסר שבהם הכנפיים מתפתחות במהלך הגלגול. מסיבה זאת לפרטים צעירים (שלב הנימפה) עשויות להיות כנפיים קצרות גם במינים בעלי כנפיים ארוכות בשלב הבוגר. נקודה נוספת שיש להקדים היא שאין בזיהויים המוצעים לסוסביל בשורות הבאות קביעת מסמרות אלא רק הצעות לכיוון מחשבה כיצד חגב זה עשוי להיראות.

לדעת הערוך (ערך "איל") "שושיבא" ו"סוסביל" הם שמות נרדפים למין זהה: "איל בן יומו קרוי איל בב"ק צה. איל קמצא דכן בפסחים יו. ובע"ז לו. ובעדיות ו. פירוש איל קמצא הוא שושיבא והיא סוסביל ממיני חגבים וראשו ארוך". בערך "ססבל" כתב: "מאי איל קמצא עולא אמר סוסבל כבר פירשנו בערך איל" פירוש הערוך נראה תמוה לאור מהלך הסוגיה. בספר "הפלאה שבערכין" על הערוך (אות האל"ף ס"ח) נאמר:

"ורבי חייא בר אבא משמיה דעולא אמר סוסביל. בראשו ארוך כולי עלמא לא פליגי דאסור כי פליגי בכנפיו חופין את רובו ע"י הדחק מר סבר רובו כל דהוא בעינן ומר סבר רובא דמינכר בעינן: ומעתה דברי רבינו שכתב הוא שושיבא...והוא סוסביל כו' צע"ג....וגם בערך ססבל כתב רבינו כבר פירשנו בערך אי עולא אמר סוסביל. וכן בערך ששיבא כתב רבינו והוא איל קמצא כדפירשנו לעיל בערך איל. ואם כן אין למחוק ולהגיה כאן כלום".

לפי הגישה הרואה בשושיבא ובסוסביל שמות נרדפים עלינו למצוא במשפחות החגבים מין בעל מחושים דמויי קרניים ("איל קמצא") שיכלול את שני הסימנים (ראש ארוך וכנפיים קצרות). בסקירת המינים במשפחה לא מצאתי מין בעל שני הסימנים. לעומת זאת אם נפריד בין השושיבא והסוסביל הרי שראשו של הסוסביל איננו ארוך אלא שכנפיו קצרות. על פי דברי הסוגיה הסוסביל הוא חגב בעל מחושים דמויי "איל" ובעל כנפיים שאמנם חופות את רוב גופו אך באופן שאיננו בולט ("רובא כל דהו"). פירוש תמוה מופיע בערוך השלם של ח. י. קאהוט (ערך "איל"): "... וסוסביל ממש ל"פ (לשון פרסי) סוסה ביל בעל כנפים ארוכים וזה מה שאמר עולא בכנפיו חופין את רובו". כאמור, מדברי עולא משתמע שהסוסביל בעל כנפים קצרות יחסית ולא ארוכות.

מיני חגבים שאולי עונים על הגדרות הסוסביל הם קטכנף המדרונות (Pareuprepocnemis syriaca) הנפוץ בצפון הארץ (תמונה 3), כושן ארסי (Poekilocerus bufonius) ממשפחת החרוטנים (תמונה 4), צלבגב קצר-כנף (Notostaurus cephalotes) (תמונה 5) וחגב השדות (Chorthippus_parallelus) (תמונה 6).

תמונה 3. קטכנף המדרונות      צילמה: Ruthy Talmor-blank		תמונה 4. כושן ארסי       צילמה: תהילה אליצור

תמונה 5.  צלבגב      המין לא זוהה		תמונה 6. חגב השדות        צילם: Quartl

(1) תופעה יוצאת דופן הוא התנוונות הכנפיים במין השחיין חופן ים-תיכוני (Paratettix meridionalis). (תמונה 2).



 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.