סקר
אני מתחיל מסכת חולין:






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

העיד רבי יוסי בן יועזר איש צרידה על איל קמצא דכן – מצחן דו-גוני

 

"העיד יוסי בן יועזר איש צרידה על אייל קמצא דכן ... מאי אייל קמצא? רב פפא אמר: שושיבא, ורב חייא בר אמי משמיה דעולא אמר: סוסביל. רב פפא אמר שושיבא, וקמיפלגי בראשו ארוך, מר סבר: ראשו ארוך אסור, ומר סבר: ראשו ארוך מותר. רב חייא בר אמי משמיה דעולא אמר סוסביל, בראשו ארוך כולי עלמא לא פליגי דאסור, והכא בכנפיו חופין את רובו על ידי הדחק קמיפלגי, מר סבר: רובא כל דהו בעינן, ומר סבר: רובא דמנכר בעינן" (עבודה זרה, לז ע"א). 

פירוש: העיד יוסי בן יועזר איש צרידה על החגב הקרוי אייל קמצא דכן [שהוא טהור] ... מאי [מהו] אייל קמצא? רב פפא אמר: חגב שנקרא שושיבא, ורב חייא בר אמי משמיה [משמו] של עולא אמר: חגב הנקרא סוסביל. ומסבירים את מחלוקתם. רב פפא אמר שושיבא הוא, וקמיפלגי [והם חלוקים] יוסי בן יועזר והחכמים שחלקו עליו בחגב שראשו ארוך, מר סבר [חכם זה, חכמים, סבור]: חגב שראשו ארוך אסור, ומר סבר [וחכם זה, יוסי בן יועזר, סבור]: ראשו ארוך מותר. רב חייא בר אמי משמיה [משמו] של עולא שאמר סוסביל, לדעתו בראשו ארוך (כמו שושיבא) כולי עלמא לא פליגי [הכל אינם חולקים] שהוא אסור, והכא [וכאן] לענין סוסביל בשאלה של כנפיו חופין את רובו על ידי הדחק קמיפלגי [חלוקים הם], כאשר אין זה רוב הניכר לעין אלא רק ניתן להימדד בדוחק, מר סבר [חכם זה, יוסי בן יועזר סבור]: רובא כל דהו בעינן [רוב כל שהוא אנו צריכים] והוא כשר, לפי שכנפיו חופים את רובו. ומר סבר [וחכם זה, חכמים, סבור]: רובא דמנכר בעינן [רוב שניכר אנו צריכים] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: מצחן דו-גוני          שם באנגלית: Slant-Faced Grasshopper          שם מדעי: Acrida bicolor

שם נרדף במקורות: שושיבא,איל קמצא, סלעם, רשון  


הנושא המרכזי: לזיהוי איל קמצא

 

ראו במאמר "העיד רבי יוסי בן יועזר איש צרידה על איל קמצא דכן" (פסחים, טז ע"א). לקריאה הקש/י כאן.   

 

       
תמונה 1.   מצחן דו-גוני   תמונה 2.  חטמן (Truxalis johnstoni)   צילם: ChriKo        

 

       
תמונה 3.   מצחן דו-גוני - מחושים   תמונה 4.  צבי - פסיפס הציפורים בקיסריה       סוף המאה ה- 6

 

   

רשימת מקורות:

מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 186-187).
 ז. עמר, הארבה במסורת ישראל, הוצאת אוניברסיטת בר אילן, עמ' 109-112.

 

תודה לרב אבישי מגנצא על עזרתו בכתיבת מאמר זה.

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר