ההשפעה הרוחנית של היין
הרב דב קדרון
עבודה זרה נט ע"ב
הסיבה העיקרית שבגללה, לכאורה, אסור ליהנות מיין שגוי נגע בו, היא בגלל החשש שהוא ניסך את היין לעבודה זרה, וכל יין שנוסך לעבודה זרה אסור בהנאה.
במאות השנים האחרונות היו שחשבו שניתן להקל באיסור הזה, כי כיום הגויים כבר לא כל כך מנסכים יין לעבודה זרה, והמהר"ל מפראג (דרשות המהר"ל דרוש על המצות) הסביר מדוע הם טועים.
בדבריו הוא מביא את קושיית ריב"א (שבת יז,ב תוד"ה על)) מדוע החמירו ביין לאוסרו בהנאה, יותר מפת ושמן של גויים. ותירץ: א. מפני שהיין משמח אלהים ואנשים. ב. מפני שהיו רגילים לנסכו אפילו שלא בפני עבודה זרה, והואיל והוצרכו לאסור אותו משום בנותיהם נתנו לו דין וחומר יין נסך. את ההסבר השני המהר"ל דוחה, כי לא משמע כך בגמרא כאן (ע"ז נט,ב), אבל הוא מסכים שהעיקר הוא הטעם הראשון: מפני שהיין משמח אלהים ואנשים.
מבאר המהר"ל שהיין אינו כמו שאר משקים, שהם גשמיים, ותועלתם לגוף בלבד, אבל ליין יש השפעה רוחנית, והוא מפקח את השכל, בדומה לריח, שכידוע אמרו עליו חז"ל (ברכות מג,ב) שהריח הוא דבר שהנשמה נהנית ממנו ולא הגוף.
ומפני שהיין הוא רוחני ולא גשמי לכן תיכף בנגיעת הגוי היין נאסר, כי בגלל רוחניותו של היין – הרגישות שלו היא גבוהה ביותר, ואף בלא כוונה לנסך, ברגע שגוי נוגע בו הוא משפיע על היין השפעה רוחנית. לכן גם בימינו, כשגויים לא נוהגים לנסך לעבודה זרה, יין שנגע בו גוי אסור בשתייה.
