הפיכת כל אבן וכל גרגיר / רפי זברגר

זבחים עז ע''א
 

הקדמה

במשנה קודמת למדנו על קרבנות שהתערבו זה בזה. המשנה בדף שלנו עוסקת באברים של קרבנות שונים שהתערבו זה בזה. נקדים ללימוד המשנה מספר הקדמות:
1. קרבן עולה מוקטרת כולה (מלבד העור) על המזבח, וכמובן אסור באכילה.
2. קרבן חטאת מתחלקת לשנים: אימורים מוקטרים על המזבח, ושאר הבשר נאכל לכוהנים.
3. אסור להעלות על המזבח את אברי החטאת הנאכלים לכוהנים, משום הכלל: "כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו''. כלומר אם חלק מן הקרבן מוקרב על המזבח, הרי ששאר חלקי הקרבן שאינו מוקרב (אלא נאכל) אסורים בהקרבה על המזבח.
 

הנושא

איברי חטאת שנתערבו באיברי עולה, רבי אליעזר אומר: יתן למעלה, ורואה אני את בשר החטאת מלמעלה כאילו הן עצים.
אם איברים של חטאת התערבו עם אברי עולה, הרי לכאורה יש בעיה. אם נקריב את כולם, הרי שהקרבנו אברי חטאת שאמורים להיאכל על ידי הכוהנים ועברנו על הכלל "כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו" (3). אם נאכל את כל האיברים הרי שאברי העולה לא מוקרבים על המזבח כפי שהיו אמורים להיות (1). למרות הבעייתיות הנ''ל רבי אליעזר פוסק כי יש להקריב את כל האיברים, כולל אברי החטאת, ו''רואים אותם'' (את אברי החטאת) כאילו הם עצים, ועצים כמובן ניתן להקריב על המזבח. רש''י מוסיף נדבך חשוב להבנה דינו של רבי אליעזר:
כיוון דלאו להקטרה מיכוין – שרי.
כלומר, למרות שאסור להעלות את אברי החטאת הנאכלים על המזבח להקרבה, הרי איסור זה אינו אלא אם מתכוון להעלותם להקרבה, אך כאן, מתיר רבי אליעזר להעלותם למזבח, מכיוון שכוונתו אינה להקריבם.
את המקור מהפסוקים נלמד בגמרא, אך רש''י מוסיף במסכת יבמות (ק. ד''ה: איקרי כאן) על המקרה שלנו, הסבר של שורש סברת היתרו של רבי אליעזר: ומותר לעשות כן מפני תקנת עולה.
כלומר, כדי שאברי העולה יוקרבו למזבח כנדרש וכהלכה, אנו מוצאים ''תכסיס הלכתי'' המאפשר להקריב את אברי העולה עם אברי החטאת, כאשר אינו מתכוון להקריב את אברי החטאת כמו שהם, אלא לשם עצים.
וחכמים אומרים: תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה:
רש''י מעמיד את דברי חכמים במקרה שכבר הקריבו את האימורים והבשר נהפך להיות ''שיריים'' של הקרבן, ואז (ורק אז) חל הכלל ''כל שממנו לאישים הרי הוא בבל תקטירו''. כיוון שהם חולקים על רבי אליעזר וסוברים כי אין לומר ''רואים כאילו הם עצים'', לכן פוסקים חכמים כי יש להמתין עד שצורתם של אברי הקרבנות (עולה וחטאת) תעובר, ואז ייפסלו (או בלינה או בשינוי צורה) ולאחר מכן ישרפו אותם בבית השריפה, כדין כל שריפת קודשים שנפסלו.
 

מהו המסר?

בשיטת רבי אליעזר צרפנו מספר נקודות הלכתיות כדי להתיר את שריפת אברי החטאת הנאכלים, למרות איסורם העקרוני בהקטרה.
1. ניתן להקריב אברי קרבן, ולהתכוון למעשה אחר (במקרה שלנו ''כוונה להקרבת עצים'') – דין ''רואים''.
2. אם אמנם הכהן אינו מתכוון להקטיר איברי חטאת אזי לא עוברים על איסור ''כל שממנו לאישים אסור בבל תקטירו"
למדנו בשיטה זו, כי יש לעשות כל מאמץ מעשי והלכתי, כדי לעמוד בעיקרון הלכתי אחר. (אצלנו נדרש לעמוד ב''תקנת עולה'').
מכאן נלמד שאם יש מחויבות מסוימת, הלכתית או ''נורמטיבית'', הרי שנהפוך כל אבן וכל גרגיר, על מנת למצוא דרך ליישם את אותה מחויבות.
 
 
המאמר לע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]