אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ
חגיגה ח ע"ב
"על זה נאמר: (דברים טז, יז) אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ".
– אַתָּה כְּבָר גָּדוֹל! אָמְרָה אִמָּא לִדְבִיר, זֶה עַתָּה חָגַגְנוּ אֶת בַּר הַמִּצְוָה שֶׁלְּךָ וְאַתָּה אִישׁ, כְּבָר חַיָּב אַתָּה לְהָבִיא קָרְבָּן לְבֵית הַבְּחִירָה לֶחָג, כַּכָּתוּב: שָׁלוֹשׁ פְּעָמִים בַּשָּׁנָה יֵרָאֶה כָל זְכוּרְךָ אֶת פְּנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ... וְלֹא יֵרָאֶה אֶת פְּנֵי ה' רֵיקָם אִישׁ כְּמַתְּנַת יָדוֹ כְּבִרְכַּת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן לָךְ (דְּבָרִים טז, טז-יז). צֵא נָא בְּנִי וַעֲסוֹק בִּמְלֶאכֶת כַּפַּיִם, וּבַמָּעוֹת שֶׁתִּשְׁתַּכֵּר קְנֶה לְךָ גְּדִי לְקָרְבָּן. שָׁמוֹעַ שָׁמַעְתִּי שֶׁשְּׁכֵנֵנוּ הַטּוֹחֵן זָקוּק לְעוֹבְדִים.
– רַעֲיוֹן מְצֻיָּן אִמָּא! אֵילֵךְ לְבַקֵּשׁ עֲבוֹדָה אֵצֶל הַטּוֹחֵן.
– שָׁלוֹם לְךָ אֲדוֹנִי הַטּוֹחֵן! אֶשְׂמַח לַעֲבוֹד אֶצְלְךָ, הֱיוֹת שֶׁמֻּטָּל עָלַי לִקְנוֹת גְּדִי לְקָרְבָּן הָרְאִיָּה.
– בְּסֵדֶר גָּמוּר, נַעַר, אֲנִי אָכֵן זָקוּק לְעוֹבְדִים שֶׁיּוֹבִילוּ אֶת הַשַּׂקִּים מֵהַמַּחְסָן לַטַּחֲנָה. הַמִּכְסָה הִיא חֲמִשִּׁים שַׂקִּים לְיוֹם כְּפִי שֶׁמְּקֻבָּל, וּמָעוֹת הַמַּשְׂכֹּרֶת מַסְפִּיקוֹת בְּדִיּוּק לִקְנִיַּת גְּדִי לְקָרְבָּן כְּפִי שֶׁנִּצְרַךְ לְךָ.
– נֶהֱדָר, אֲנִי כְּבָר מַתְחִיל בָּעֲבוֹדָה!
דְּבִיר הִתְחִיל לַעֲבוֹד בְּהִתְלַהֲבוּת, אַךְ הוּא הָיָה נַעַר צָנוּם וְהוּא לֹא נִמְנָה בֵּין הַזְּרִיזִים בְּיוֹתֵר בְּקֶצֶב עֲבוֹדָתוֹ.
בְּסוֹף הָעֲבוֹדָה נִגַּשׁ דְּבִיר לַטּוֹחֵן.
– תּוֹדָה לְךָ אֲדוֹנִי הַטּוֹחֵן עַל שֶׁאִפְשַׁרְתָּ לִי לַעֲבוֹד אֶצְלְךָ וּלְהִשְׂתַּכֵּר. הָאוּכַל לְקַבֵּל עַתָּה אֶת שְׁכָרִי?
– בְּהֶחְלֵט, אֲשַׁלֵּם לְךָ כָּעֵת. צָפִיתִי בְּךָ וְרָאִיתִי שֶׁהִתְאַמַּצְתָּ מְאוֹד בָּעֲבוֹדָה וְהִשְׁתַּדַּלְתָּ לְהַסְפִּיק כְּכָל הַיּוֹתֵר. אָמְנָם לֹא עָמַדְתָּ לְגַמְרֵי בַּמְּשִׂימָה וְלֹא הִסְפַּקְתָּ לְמַלֹּאת אֶת הַמִּכְסָה הַנִּדְרֶשֶׁת. אֲבָל מִכֵּיוָן שֶׁאַתָּה זָקוּק לְמָעוֹת לְצֹרֶךְ מִצְוָה גְּדוֹלָה, אֲשַׁלֵּם לְךָ אוֹתָן. הִנֵּה לְךָ, מָעוֹת אֵלּוּ אָמְנָם אֵינָן מֵהַמְּשֻׁבָּחוֹת בְּיוֹתֵר, הֵן שְׁחוּקוֹת מְעַט וְיֵשׁ סוֹחֲרִים שֶׁאֵינָם שָׂשִׂים לְקַחְתָּם. אַךְ מָעָה הִיא מָעָה וְכֶסֶף הוּא כֶּסֶף, וְכָל מַטְבֵּעַ סוֹפוֹ לְהִתְקַבֵּל בַּשּׁוּק אֵצֶל סוֹחֵר כָּזֶה אוֹ אַחֵר.
– תּוֹדָה רַבָּה לְךָ אֲדוֹנִי!
בְּעֶרֶב הֶחָג הִגִּיעַ דְּבִיר לְמַרְגְּלוֹת בֵּית הַבְּחִירָה בִּירוּשָׁלַיִם יַחַד עִם כָּל עוֹלֵי הָרֶגֶל.
– הֵיכָן נִתָּן לִקְנוֹת גְּדִי לְקָרְבָּן, אֲנָשִׁים יְקָרִים?
– הִנֵּה, נַעַר, גַּשׁ לַחֲנוּת שֶׁבִּקְצֵה רַחֲבַת הָעַמּוּדִים, שָׁם יְמֻלָּא מְבֻקָּשְׁךָ.
– חֵן חֵן לְךָ אֲדוֹנִי.
– שָׁלוֹם אֲדוֹנִי הַמּוֹכֵר! זֶהוּ כַּסְפִּי, וְנָחוּץ לִי גְּדִי לְקָרְבָּן הָרְאִיָּה!
– יָפֶה מְאוֹד נַעַר, הַרְאֵה נָא לִי אֶת מְעוֹתֶיךָ. יָפֶה יָפֶה, אַךְ הַאִם יוֹדֵעַ אַתָּה שֶׁמְּעוֹתֶיךָ שְׁחוּקוֹת, נַעַר?
– יוֹדֵעַ אֲנִי, אֲדוֹנִי, אַךְ נֶאֱמַר לִי שֶׁנִּתָּן לִקְנוֹת בָּהֶם קָרְבָּן לְצֹרֶךְ הַמִּצְוָה!
– אָמְנָם נָכוֹן, אַתָּה בְּהֶחְלֵט זַכַּאי לְקַבֵּל תְּמוּרַת כַּסְפְּךָ גְּדִי לְעוֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ לַה'. הִנֵּה, קַח גְּדִי זֶה. שִׂים לֵב, גְּדִי זֶה מְעַט מְשֻׁנֶּה, הוּא אוֹהֵב לְהִשְׁתּוֹלֵל יֶתֶר עַל הַמִּדָּה, הַמַּבָּט שֶׁלּוֹ קְצָת זָר, אַךְ אַל דְּאָגָה, לוּ רַק יַעֲלֶה סָפֵק קַל שֶׁבַּקַּלִּים לְגַבֵּי כַּשְׁרוּתוֹ לְקָרְבָּן, תְּקַבֵּל שֶׂה חִלּוּפִי. בְּאַחְרָיוּת מְלֵאָה!
– תּוֹדָה רַבָּה לְךָ אֲדוֹנִי! כֻּלִּי מָלֵא בִּתְחוּשָׁה שֶׁל אֹשֶׁר אֲשֶׁר הוֹלֵךְ וּמִתְגַּבֵּר!
דְּבִיר הִתְקַדֵּם בִּצְעָדִים קְלִילִים לְעֵבֶר הַמִּקְדָּשׁ כְּשֶׁהוּא מוֹשֵׁךְ עִמּוֹ אֶת הַגְּדִי שֶׁזֶּה עַתָּה קָנָה. מוּלוֹ עָבַר אָדָם מְזֻקָּן בַּעַל הַדְרַת פָּנִים שֶׁהִבִּיט לְרֶגַע בַּגְּדִי וּפָנָה לִדְבִיר:
– שָׁלוֹם לְךָ נַעַר, לְשֵׁם מָה לְךָ גְּדִי זֶה?
– זֶהוּ קָרְבַּן הָרְאִיָּה שֶׁלִּי!
– יָפֶה מְאוֹד, אַךְ הַאִם נָתַתָּ אֶת לִבְּךָ לְכָךְ שֶׁעֵינַי הַגְּדִי שֶׁלְּךָ אֵינָן מְכֻוָּנוֹת? מַבָּטוֹ אֵינוֹ מְמֻקָּד. הִנֵּה אַרְאֶה לְךָ הֵיכָן יוֹשֵׁב בֵּית הַדִּין שֶׁיּוּכַל לִפְסוֹק לְךָ אִם אֵין בְּקָרְבָּנְךָ שׁוּם חֲשָׁשׁ שֶׁל מוּם חָלִילָה.
דְּבִיר נִבְהַל לְרֶגַע, אַךְ הוּא נִזְכַּר מִיָּד בְּהַבְטָחַת הַמּוֹכֵר שֶׁבְּכָל מִקְרֶה קָרְבָּנוֹ יֻחְלַף בִּשְׁעַת הַצֹּרֶךְ.
– תּוֹדָה רַבָּה לְךָ כְּבוֹד הָרַב, אֲנִי אָכֵן זָקוּק לָדַעַת בְּבִטְחָה שֶׁאֵין בְּקָרְבָּנִי שׁוּם חֲשַׁשׁ שֶׁל פְּסוּל.
– הִנֵּה זֶה כָּאן, הִכָּנֵס.
דְּבִיר נִכְנַס, וּמִיָּד פָּנָה אֵלָיו רֹאשׁ הַדַּיָּנִים:
– שָׁלוֹם לְךָ נַעַר, רוֹאִים אָנוּ לְשֵׁם מָה בָּאתָ. עֲמוֹד נָא רֶגַע קָט וְנִבְחַן אֶת הַגְּדִי אֲשֶׁר בְּיָדְךָ, וִיהִי רָצוֹן שֶׁיַּעֲלֶה לְרָצוֹן עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ.
– תּוֹדָה רַבָּה! עָנָה דְּבִיר בְּהִתְרַגְּשׁוּת.
הַדַּיָּנִים בָּחֲנוּ בְּמֶשֶׁךְ מִסְפַּר רְגָעִים אֶת אֶבְרֵי הַגְּדִי מִכָּל צַד וָעֵבֶר וּלְבַסּוֹף אָמְרוּ:
– וּבְכֵן נַעַר, בָּדַקְנוּ הֵיטֵב גְּדִי זֶה מִכָּל בְּחִינוֹתָיו. אֶת שַׁעֲרוֹ הַמְּקֻרְזָל, אֶת אָפְיוֹ הָרַגְזָנִי, וְאֶת מַבָּט עֵינָיו. פְּסַק הַהֲלָכָה הוּא שֶׁלֹּא נִמְצָא שׁוּם מוּם מְעַכֵּב שֶׁבְּכוֹחוֹ לִפְסוֹל אֶת הַקָּרְבָּן. הַגְּדִי רָאוּי וּמְזֻמָּן לַעֲלוֹת לְקָרְבָּן לָהּ'.
– תּוֹדָה רַבָּה לָכֶם מוֹרַי וְרַבּוֹתַי!
כָּךְ עָנָה דְּבִיר תּוֹךְ תְּחוּשַׁת רְוָחָה עֲמֻקָּה, וְהוּא הִשְׁתַּחֲוָה בְּכָל קוֹמָתוֹ לִפְנֵי הַדַּיָּנִים, וְיָצָא וּפָנָה שׁוּב לְעֵבֶר הַמִּקְדָּשׁ.
בְּדַרְכּוֹ עָבַר דְּבִיר לְיַד קְבוּצַת יְלָדִים. הַגְּדִי שֶׁל דְּבִיר מָשַׁךְ אֶת תְּשׂוּמֶת לִבּוֹ שֶׁל אַחַד הַיְּלָדִים, הַיֶּלֶד לֹא הִשְׁתַּהָה לְרֶגַע וּמִיָּד הִפְנָה גַּם אֶת תְּשׂוּמֶת לִבָּם שֶׁל חֲבֵרָיו. הַיְּלָדִים הִתְקָרְבוּ לַגְּדִי וּבָחֲנוּ אוֹתוֹ וּלְפֶתַע פָּרְצוּ כֻּלָּם בִּצְחוֹק מִתְגַּלְגֵּל. תּוֹךְ רֶגַע קָט כְּבָר בָּשַׁל בְּפִיהֶם פִּזְמוֹן, וְהֵם דִּקְלְמוּ אוֹתוֹ בְּקוֹל גָּדוֹל בְּעוֹדָם רוֹדְפִים אַחֲרֵי הַגְּדִי:
הִנֵּה הִנֵּה אֲנִי נִי-נִי
גְּדִי עַצְבָּנִי נִי-נִי
נַסֵּה נַסֵּה קַפֵּץ קַפֵּץ וְלֹא תִּתְפּוֹס אוֹתִי!
גְּדִי מְגֻדַּל דַּל-דַּל
שֵׂעָר מְקֻרְזָל זָל-זָל
עַיִן פֹּה וְעַיִן שָׁם נַסֵּה לִמְצוֹא אוֹתִי!
עֵצֶב רַב יָרַד עַל פְּנֵי דְּבִיר הַמִּסְכֵּן, הִתְנַהֲגוּת הַיְּלָדִים הַשּׁוֹבָבִים לֹא הָיְתָה הַפְתָּעָה עֲבוּרוֹ, הוּא הֵבִין לְלִבָּם. אֲבָל הוּא חָשׁ הַשְׁפָּלָה וְזִלְזוּל עָמוֹק בַּמִּצְוָה שֶׁהָיְתָה כָּל כָּךְ יְקָרָה לְלִבּוֹ. קָשֶׁה הָיָה לוֹ לְעַכֵּל שֶׁיֵּשׁ בְּרִיּוֹת שֶׁלִּבָּם אֵינוֹ גָּדוּשׁ בְּרוֹמְמוּת הַקְּדֻשָּׁה הַשּׁוֹרָה בְּכָל פִּנָּה בִּירוּשָׁלַיִם, גַּם שֶׁעֲדַיִן נְעָרִים רַכִּים הֵם. וּבִמְיֻחָד כִּרְסֵם בְּלִבּוֹ הַתִּסְכּוּל הַצּוֹרֵב, הֲרֵי בָּאנוּ לַחְגּוֹג וְלָגִיל בְּשִׂמְחַת הַמּוֹעֵד, הַכֵּיצַד אַצְלִיחַ לְהִתְעַלֵּם מִתּוֹכֵן הַקְּרִיאוֹת הַלָּלוּ וְלִשְׂמוֹחַ?
הוּא הֵחִישׁ אֶת צְעָדָיו אֶל עֵבֶר שַׁעֲרֵי הָהָר, וְהִגִּיעַ בֵּין הָרִאשׁוֹנִים. הוּא נִכְנַס לְמַאֲהָל כְּנִיסָה עֲנָק, עָמַד שָׁם הַמְּמֻנֶּה עַל הַמִּקְדָּשׁ שֶׁקִּבֵּל אֶת פְּנֵי הַבָּאִים. וְהִנֵּה כְּבוֹד הַשַּׂר מַגִּיעַ אֶל הַמְּמֻנֶּה, וְהוּא מֵבִיא בְּיָדוֹ עֵגֶל בֶּן בָּקָר יְפֵהפֶה וּמְעֻלֶּה.
– שָׁלוֹם עָלֶיךָ אֲדוֹנִי הַשַּׂר! קָרָא הַמְּמֻנֶּה. הִזְדָּרַזְתֶּם לְהֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן בּוֹרֵא שָׁמַיִם וָאָרֶץ, וּבְיֶדְכֶם קָרְבָּן כֹּה נָאֶה לְרָצוֹן!
– שָׁלוֹם עָלֶיךָ אֲדוֹנִי הַמְּמֻנֶּה! אָכֵן נִזְדָּרַזְתִּי לַעֲמוֹד בְּרֹאשׁ הָעָם הַבָּאִים אֶל הַקֹּדֶשׁ.
– קוֹבֵעַ אָנֹכִי אֵפוֹא, אֲדוֹנִי הַשַּׂר, שֶׁקָּרְבַּנְכֶם יִהְיֶה הָרִאשׁוֹן לַעֲלוֹת לְרָצוֹן!
– חֵן חֵן לְךָ, הַמְּמֻנֶּה, וִיהִי רָצוֹן שֶׁיַּעֲלוּ לְרָצוֹן כָּל קָרְבָּנוֹת עַמֵּנוּ!
אַחֲרֵי הַשַּׂר בָּא תּוֹרוֹ שֶׁל הַנָּדִיב הַגָּדוֹל וְהַמְּפֻרְסָם, גּוּרְיוֹן שְׁמוֹ. וּבְיָדוֹ פַּר נָדִיר וְיָקָר בְּיוֹתֵר.
– שָׁלוֹם עָלֶיךָ אֲדוֹנִי הַנָּדִיב! קָרָא הַמְּמֻנֶּה.
– שָׁלוֹם עָלֶיךָ אֲדוֹנִי הַמְּמֻנֶּה!
– שׁוֹרְךָ אֲדוֹנִי כֹּה נָאֶה וּמְהֻדָּר, מֵעוֹלָם לֹא רָאִיתִי שֶׁכְּמוֹתוֹ! אַף לְשַׁעֵר אֶת עֶרְכּוֹ אֵינִי יוֹדֵעַ!
– זֶהוּ אָמְנָם הַשּׁוֹר הַנָּאֶה בְּיוֹתֵר שֶׁמָּצָאתִי בְּכָל מֶרְחֲבֵי הָאֲרָצוֹת הַסְּמוּכוֹת. וִיהִי רָצוֹן שֶׁתְּהֵא נִדְבַת לִבִּי זוֹ לְרָצוֹן.
– כְּבוֹדוֹ יַקְרִיב אֶת קָרְבָּנוֹ מִיָּד לְאַחַר כְּבוֹד הַשַּׂר, נִקְבַּע וְנֶחְתַּם!
מִיָּד אַחֲרֵיהֶם נִכְנַס דְּבִיר. אַךְ דַּי הָיָה בְּשַׁבְרִיר רֶגַע כְּדֵי שֶׁהַמְּמֻנֶּה יָעִיף מַבָּט וְיַבְחִין בְּמָה שֶׁלְּפָנָיו. וְהוּא קָרָא אֶל דְּבִיר:
– יֶלֶד, אַל נָא תִּדָּחֵף! חֲזוֹר נָא לְסוֹף הַתּוֹר, קֹדֶם עָלַי לְשׂוֹחֵחַ עִם מִסְפַּר אִישִׁים חֲשׁוּבִים!
פְּנֵי דְּבִיר נָפְלוּ. הוּא לֹא יָכַל לִסְבּוֹל יוֹתֵר, לִבּוֹ קָפָא. הוּא הִתְלַבֵּט אִם לִסְבּוֹב לְאָחוֹר בְּעוֹזְבוֹ אֶת הַגְּדִי וְלָרוּץ לָרוּץ לָרוּץ אֶל הַלֹּא נוֹדָע מִבְּלִי לַעֲצוֹר לְרֶגַע עַד שֶׁיֶּאֶזְלוּ כּוֹחוֹתָיו, אוֹ אִם לִצְנוֹחַ וּלְהִתְעַלֵּף, אוֹ שֶׁמָּא לִזְעוֹק זְעָקָה גְּדוֹלָה וּמָרָה עַד מְאוֹד. אַךְ הוּא קָפָא בִּמְקוֹמוֹ מִבְּלִי יְכֹלֶת לָזוּז אוֹ לְהָנִיד עַפְעַף. הוּא אֲפִלּוּ לֹא הִבְחִין בָּאֲנָשִׁים הַנִּגָּשִׁים אֵלָיו כְּדֵי לְהוֹדְפוֹ. אַרְבָּעָה פִּרְחֵי כְּהֻנָּה נִגְּשׁוּ אֵלָיו וְעוֹד מְעַט יִשָּׂאוּהוּ בְּיָדָיו וּבְרַגְלָיו אֶל פַּאֲתֵי הָרְחָבָה לְבַל יָהִין לְהַפְרִיעַ לִמְכֻבְּדֵי אָרֶץ. וְהַיְּלָדִים סָבִיב עֲדַיִן מְגַחֲכִים וְצוֹפִים בַּמַּחֲזֶה.
בְּאוֹתוֹ רֶגַע הִשְׂתָּרֵר לְפֶתַע הָס, הַצִּבּוּר כֻּלּוֹ נָדַם וְעָמַד זָקוּף עַל רַגְלָיו. דְּמוּת תְּמִירָה הִתְגַּלְּתָה וְעָבְרָה בְּלֵב הֶהָמוֹן לְעֵבֶר הַמִּקְדָּשׁ. הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל! הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל! רָחֲשׁוּ כֻּלָּם. גָּבוֹהַּ הָיָה מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה וִיפֵה תֹּאַר עַד מְאוֹד. זְקָנוֹ זְקַן אַהֲרֹן יוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָיו וּמִשְׁתַּפֵּל עַל חָזֵהוּ. עֵינָיו טוֹבוֹת וְחוֹדְרוֹת וּמַבָּטָן מַבִּיעַ בְּרָכָה וְאַהֲבָה. הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל עָבַר בְּצַד דְּבִיר וְהִבְחִין בַּדְּמָעוֹת הַמְּמַלְּאוֹת אֶת עֵינָיו וּבַמּוּעָקָה הַחוֹנֶקֶת אֶת גְּרוֹנוֹ.
– מָה לְךָ נַעַר אָהוּב, מַדּוּעַ כֹּה עָצוּב הִנְּךָ?
דְּבִיר לֹא יָכַל לְהָשִׁיב מְאוּמָה. אַךְ אֶחָד מֵהַנּוֹכְחִים קָרַב אֶל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְהִסְבִּיר שֶׁהִגִּיעַ תּוֹרוֹ שֶׁל דְּבִיר לְהָבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ וְהַמְּמֻנֶּה דְּחָאוֹ לַאֲחוֹרֵי נִבְחֲרֵי הַצִּבּוּר.
– הֲבִינוֹתִי הֵיטֵב, אָמַר הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. נַעַר אָהוּב! מַדּוּעַ בָּאתָ עַד הֲלוֹם, וּמָה זֶה בְּיָדֶיךָ?
דְּבִיר כְּבָר הִצְלִיחַ לִפְתֹּחַ מְעַט אֶת פִּיו, וְהוּא עָנָה:
– אֲדוֹנִי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל, נִכְסוֹף נִכְסַפְתִּי לְהַקְרִיב תְּשׁוּרָה לְבוֹרֵא עוֹלָמִים בְּהֵרָאוֹתִי אֶת פָּנָיו בְּהֵיכַל קָדְשׁוֹ בְּיוֹם חַגֵּנוּ, וְזֶה קָרְבָּנִי אֲשֶׁר הֵבֵאתִי, זֶה אֲשֶׁר חַנַּנִי בּוֹרְאִי בְּבִרְכָתוֹ לִי.
עֵינַי הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל אוֹרוּ.
– הַמַּכִּיר אַתָּה, נַעַר אָהוּב, אֶת הַפְּסוּקִים שֶׁבְּתוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁבָּהֶם כְּתוּבָה מִצְוָה זוֹ אֲשֶׁר הִזְכַּרְתָּ?
– בְּוַדַּאי אֲדוֹנִי! קָרָא דְּבִיר, וְהוּא הֵחֵל לְדַקְלֵם בְּקוֹל בִּטְעָמִים וּבִנְעִימָה אֶת הַפְּסוּקִים: שָׁל֣וֹשׁ פְּעָמִ֣ים׀ בַּשָּׁנָ֡ה יֵרָאֶ֨ה כָל־זְכוּרְךָ֜ אֶת־פְּנֵ֣י׀ ה֣' אֱלֹקֶ֗יךָ... וְלֹ֧א יֵרָאֶ֛ה אֶת־פְּנֵ֥י ה֖' רֵיקָֽם: אִ֖ישׁ כְּמַתְּנַ֣ת יָד֑וֹ כְּבִרְכַּ֛ת ה֥' אֱלֹקֶ֖יךָ אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ:
– נִפְלָא, נִפְלָא! קָרָא הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. וּמַהוּ שְׁמוֹ שֶׁל הַטַּעַם מִטַּעֲמֵי הַמִּקְרָא הַמְּנֻגָּן בַּמִּלָּה כְּבִרְכַּ֛ת? שָׁאַל הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל.
– הַטַּעַם הוּא תְּבִיר, עָנָה דְּבִיר.
– אֱמֶת וְיַצִּיב! הֵשִׁיב הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל. הַטַּעַם הוּא תְּבִיר, וּתְבִיר בִּלְשׁוֹן אֲרָמִית פֵּרוּשׁוֹ שָׁבוּר, כִּי הַמֵּבִיא אֶת קָרְבָּנוֹ כְּבִרְכַּת ה' אֵלָיו וְלִבּוֹ שָׁבוּר, אֵין לְךָ מַתָּנָה גְּדוֹלָה וַחֲשׁוּבָה מִזּוֹ. כְּמַאֲמַר מִזְמוֹר לְדָוִד מַלְכֵּנוּ נְעִים זְמִירוֹת יִשְׂרָאֵל: זִבְחֵי אֱלֹהִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה, לֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה אֱלֹהִים לֹא תִבְזֶה. וּכְדִבְרֵי הָאַדְמוֹר מְנַחֵם: אֵין שָׁלֵם יוֹתֵר מִלֵּב שָׁבוּר!
וְעַתָּה, אָמְנָם כָּל דִּבְרֵי הַמְּמֻנֶּה שְׁרִירִין וְקַיָּמִין כִּי הוּא אֲשֶׁר מְמֻנֶּה עַל כָּל אֲשֶׁר בַּבַּיִת. אוּלָם עַל כֹּהֵן גָּדוֹל שָׁנִינוּ: (יוֹמָא א מִשְׁנָה ב) אִם רָצָה לְהַקְרִיב - מַקְרִיב, שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב חֵלֶק בָּרֹאשׁ וְנוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ. וְעַתָּה רְצוֹנִי לְהַקְרִיב בָּרִאשׁוֹנָה אֶת קָרְבָּנְךָ זֶה בְּדַוְקָא, כִּי הוּא הַנַּעֲלֶה שֶׁבַּקָּרְבָּנוֹת. בֹּא נָא נַעַר אָהוּב, וַעֲמוֹד עַל מַעֲמָדְךָ בְּעֵת הַקְרָבַת הַקָּרְבָּן!
וְהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל נָטַל אֶת הַגְּדִי מִתּוֹךְ יָדוֹ שֶׁל דְּבִיר, וּפָנָה מַעֲרָבָה אֶל הַקֹּדֶשׁ פְּנִימָה.
