עכבר העיר ועכבר הכפר / עבודה זרה דף סח

לימוד הרחבה והעמקה בעזרת בינה מלאכותית (AI)

הרב עמית משגב, הרב ידידיה לאו, מייקל אייזנברג

שאלה:

 הגמרא במסכת עבודה זרה דף סח עמוד ב מבדילה בין עכבר העיר שמאוס לעכבר השדה שעולה על שולחן מלכים. האם יש קשר כלשהו לסיפור המפורסם על עכבר העיר ועכבר הכפר?

תשובה ChatGPT.ai:

בקיצור: יש הדהוד תרבותי, אבל לא הוכחה לקשר ישיר.

בגמרא בע״ז סח:ב מובאת פרשת “העכבר בחבית שיכר”, וכשנאמר שעכבר מאוס – מקשה רב שימי מנהרדעא: “ומי מאיס? והלא עולה על שלחן של מלכים.” ונענית הגמרא: לא קשיא—זה בעכבר שדה (דְּדַבְּרָא), וזה בעכבר עיר (דְּמַתָּא), שעירוני מאוס ואילו שדה “עולה על שלחן מלכים”. רש״י מזהה את עכבר-השדה בלועזית “אשקור״ל” (מזוהה בדרך כלל כסנאי/דורמייס). ספראיה דף יומי ויקיטקסט Toratemet Freeware

הקביעה שעכבר-השדה “עולה על שלחן מלכים” נקשרת היטב לרקע הגרקו־רומי: אצל הרומאים ה“דורמייס” (Glis glis) נחשב מעדן והוגש בסעודות יוקרה, ואף פותחו כלי גידול מיוחדים (glirarium) לפיטומו. זה מסביר מדוע לא נחשב מאוס בהקשר הגמרא. וויקיפדיה+1Atlas Obscura

לגבי המשל “עכבר העיר ועכבר הכפר”: זהו משל קלאסי (איזופוס), שנמצא כבר אצל בַּבְּרִיוּס ובצורת עיבוד אצל הורטיוס—כלומר הוא קודם בזמן לבבלי, והניגוד עיר/כפר היה מוכר בעולם העתיק. עם זאת, בגמרא אין משלים ולא מוסר השכל על אורחות חיים, אלא שימוש הלכתי־קולינרי במונח “עולה על שלחן מלכים” כדי להכריע אם טעמו פוגם או לא. לכן אין בידינו ראיה שהסוגיה רומזת במכוון למשל; סביר יותר ששני הטקסטים נשענים על אותה תבנית תרבותית של עכבר עיר מול עכבר כפר, כל אחד לצרכיו. במקורות יהודיים מאוחרים (ימי הביניים) אכן חדרו משלים איזופיים בצורה מובהקת, אך זה אינו מעיד על זיקה ישירה של סוגייתנו למשל. וויקיפדיה+1אנציקלופדיה יהודית

שורה תחתונה: הדמיון (עיר/כפר) אמיתי, והפרט “מאכל מלכים” תואם היטב את מנהגי המטבח הרומי; אבל אין בסיס לומר שהגמרא מצטטת או מכוונת אל משל איזופוס דווקא. וויקיפדיה ספראיה

לשיחה עם המודל - לחצו כאן.