סקר
אני מתחיל מסכת חולין:






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

כגון דאייתי עצים מעלמא וקינתה בהן – צפור 

 
"איתיביה רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן: קן שבראש האילן של הקדש לא נהנין ולא מועלין, בראשה של אשרה יתיז בקנה; קא סלקא דעתך כגון ששברה ממנו עצים וקינתה בהן, וקתני: יתיז בקנה? הכא במאי עסקינן כגון דאייתי עצים מעלמא וקינתה בהן" (עבודה זרה, מב ע"ב).

פירוש: איתיביה [הקשה לו] רבי שמעון בן לקיש לרבי יוחנן ממה ששנינו: קן של ציפורים שהיה מצוי בראש האילן של הקדש לא נהנין מהקן הזה, ומן הצד האחר לא מועלין שאם נהנה ממנו אינו מביא קרבן מעילה. אם היה הקן בראשה של אשרה יתיז את הקן בקנה, ולא יטפס על העץ כדי להורידו, שהרי אסור לו ליהנות מעבודה זרה. ומעירים: קא סלקא דעתך [עולה בדעתך] כהנחה ראשונה, שהקן שמדובר עליו הוא כגון שהציפור שברה ממנו מן העץ עצים וקינתה (ועשתה את קינה) בהן, וקתני [ושנה]: יתיז בקנה כלומר שמותר להשתמש בקן, ומכאן שעבודה זרה שנשתברה מאליה מותרת בהנאה! ודוחים: הכא במאי עסקינן [כאן במה אנו עוסקים]? כגון דאייתי [שהביאה] הצפור עצים מעלמא [מהעולם] ולא מהאשירה עצמה, וקינתה (ועשתה את קינה) בהן (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

 

שם עברי:  עופות    שם באנגלית:  Birds    שם מדעי:  Aves

שם נרדף במקורות:  צפור   


נושא מרכזי: מהיכן מביאות צפורים את חומרי הקינון?

 

לריכוז נושאים וקישוריות על הציפור הקש/י כאן.

 

מסקנת הגמרא "הכא במאי עסקינן כגון דאייתי עצים מעלמא וקינתה בהן" איננה רק הסבר תיאורטי המיועד לנמק מדוע הקן על האשרה מותר בהנאה אלא מבטאת גם מציאות ריאלית. אמנם קיימת אפשרות שמיני ציפורים יבנו קן בעזרת חומרים הנמצאים בעץ עצמו אך רוב המינים אוספים את חומרי הקינון מהסביבה ("מעלמא"). איסטרטגיית האיסוף נגזרת מכך שהקינים אינם אוסף זרדים אקראי אלא מבנים מרוכבים  שבהם כל רכיב נבחר בזכות תכונותיו הפיזיקליות הייחודיות. המחשבה שעץ בודד יכול לספק את כל "רשימת הקניות" המורכבת הזו היא בלתי סבירה מבחינה אקולוגית. הוכחה חותכת לחשיבות הליקוט המרחבי היא שילוב חומרים אנתרופוגניים  (מעשה ידי אדם) בקני ציפורים. מחקרים מראים כי לפחות 176 מיני עופות ברחבי העולם משלבים חומרים מלאכותיים בקניהם, כולל שקיות פלסטיק, רשתות דיג וחוטי אריזה. נוכחותם של חומרים אלה, שאינם יכולים בשום אופן לנבוע מהעץ המארח, מהווה הפרכה ישירה ומוחלטת של המודל של האיסוף מהעץ עצמו.

מסתבר, אם כן, שההנחה הראשונית שהועלתה בדיון בסוגיה ("כגון ששברה ממנו עצים וקינתה בהן") מייצגת תרחיש נדיר, אם לא בלתי אפשרי, עבור רוב המינים המקננים על עצים. לעומת זאת, ההסבר החלופי שהוצע ונתקבל בגמרא ("כגון דאייתי עצים מעלמא וקינתה בהן") מתיישב באופן מושלם עם גוף הידע של האורניתולוגיה והאקולוגיה ההתנהגותית המודרנית. מסקנת הגמרא, אם כן, איננה רק פתרון הלכתי אלא גם תיאור מדויק המציאות הביולוגית.

 

תודה לבני עזרא רענן על עזרתו הרבה באיסוף הנתונים המדעיים.

 

   
תמונה 1. חטפית אפורה - קן וביצים    תמונה 2. שחרור - קן וגוזל        צילם: משה חובב

 

   
תמונה 3. תפוחית מצויה - קן וגוזלים   סנונית מדבר          צילם: מיכה ארז

 

הרחבה

הקן אינו רק מבנה תומך; הוא סביבה מבוקרת שנועדה להגן על הביצים והגוזלים. בחירת החומרים היא קריטית לוויסות המיקרו-אקלים הפנימי.

ויסות תרמי: לחומרי הריפוד, כמו נוצות ושיער, יש תכונות בידוד מצוינות המפחיתות את איבוד החום מהביצים והגוזלים, ובכך מקטינות את העלות האנרגטית של הדגירה עבור ההורים. נוכחות של חומר אורגני ישן בקן יכולה גם היא לשפר את הבידוד (1).

ויסות הידרולוגי והגנה: מבנה הקן וחומריו משפיעים על ניקוז מים ומניעת הצפה בזמן גשם. בנוסף, חומרים יכולים לשמש להסוואה. ציפורים המקננות על הקרקע, בוחרות חומרים המהווים פשרה בין הסוואה טובה של הביצים לבין מניעת התחממות יתר.

הטענה העיקרית נגד המודל של איסוף חומר קינון בעץ המארח נובעת מהמגוון העצום של החומרים הנדרשים לבניית קן פונקציונלי. בחינת רכיבי הקן חושפת כי הוא אינו מבנה פשוט, אלא חומר מרוכב בעל ביצועים גבוהים. כל רכיב נבחר בזכות תכונותיו הפיזיקליות הייחודיות, והשילוב ביניהם הוא שיוצר מבנה יציב, מבודד ועמיד. המחשבה שעץ בודד יכול לספק את כל "רשימת הקניות" המורכבת הזו היא בלתי סבירה מבחינה סטטיסטית ואקולוגית. ניתן לפרק את הקן למרכיביו התפקודיים:

א. רכיבים מבניים: אלה מספקים את השלד והמסגרת של הקן. זרדים, ענפים וקליפות עץ משמשים ליצירת המבנה החיצוני הקשיח. חשוב לציין כי חומרים אלה נאספים לעיתים קרובות כפסולת שנפלה על הקרקע, ולא נשברים ישירות מענפים חיים, מה שמצביע על ליקוט אקטיבי מהסביבה ולא רק מהעץ המארח.

1. חומרי הדבקה וקשירה: רכיבים אלה מעניקים לקן אחידות מבנית, חוזק וגמישות.

2. בוץ: משמש ליצירת גביעים קשיחים או לחיזוק מבני זרדים. למשל סנונית הצוקים (Cliff Swallow) משתמשת ב-900 עד 1,200 כדוריות בוץ נפרדות, שכל אחת מהן דורשת מסע איסוף נפרד, לעיתים במרחק של קילומטרים מהקן. סנונית הרפתות (Barn Swallow) עשויה לבצע למעלה מ-1,300 מסעות איסוף כאלה. התנהגות זו דורשת איתור מקור ספציפי (שלולית, גדת נחל) שאינו תלוי במיקום העץ המארח. ראו קן סנונית מדבר בתמונה 4.

3. קורי עכביש: חומר בעל ביצועים גבוהים, החיוני עבור ציפורים קטנות. חוזק המתיחה והגמישות יוצאי הדופן של הקורים מאפשרים לקשור את הקן לענף, וחשוב מכך, מאפשרים לו להתרחב ככל שהגוזלים גדלים – תכונה הנדסית מתוחכמת. ירגזי זנבתן (Long-tailed Tit) משתמש בקורי עכביש כדי "לתפור" יחד חזזיות וטחב, ויוצר מבנה גמיש שיכול להכיל עד 15 גוזלים. חומר זה חייב להיות מלוקט באופן פעיל בסביבה.

ב. חומרי בידוד וריפוד: חומרים רכים המצפים את פנים הקן ומספקים בידוד תרמי חיוני לנוחות הביצים והגוזלים.

1. נוצות: הירגזי הזנבתן משלב בקנו למעלה מ-2,000 נוצות, הנאספות מהסביבה. נוצות אלו אינן נתלשות מההורים המקננים אלא מלוקטות באופן פעיל.

2. שיער/פרוות בעלי חיים: חומר ריפוד נפוץ ביותר. צורה קיצונית של איסוף חומר זה היא התנהגות המכונה קלפטוטריכיה (kleptotrichy), שבה ציפורים, כמו מיני ירגזים, תולשות שיער ישירות מיונקים חיים, כולל שועלים, כלבים ואף בני אדם. זוהי דוגמה מובהקת להתנהגות ליקוט פעילה, מסוכנת וספציפית ביותר.

3. "צמר" צמחי: "צמר" מצמחים כמו סוף או צפצפה נאסף באופן פעיל בשל תכונות הבידוד שלו.

ג. חומרים מיוחדים: מינים מסוימים משתמשים בחומרים ייחודיים המעידים על חיפוש ממוקד למטרות שאינן מבניות בלבד.

1. נשלי נחשים: התנהגות זו איננה נפוצה אך ככל הנראה היא אמצעי להרתעת טורפים. זהו משאב נדיר שיש לחפש באופן פעיל.

2. שורשים: השימוש בשורשים לריפוד, כפי שנצפה אצל העורבני שחור-הכיפה ותור הצווארון, מחייב את הציפור ללקט על קרקע היער, הרחק מענפי העץ המארח.

3. בדלי סיגריות, למשל, משמשים לדחיית טפילים חיצוניים (אקטופרזיטים) בזכות הניקוטין שנותר בהם. התנהגות זו מקבילה לשימוש טבעי בצמחים ארומטיים(2)התנהגות המכונה "חיטוי הקן" (3) (nest fumigation), שבה ציפורים משתמשות בצמחים המכילים תרכובות נדיפות כדי לדחות טפילים.
 

להמחשת העקרונות עליהם עמדנו עד עתה עתה נדגים את הרגלי הקינון של כמה מעופות א"י:

חטפית אפורה (Muscicapa striata): הקן נראה כמו סלסילה מגושמת ורשלנית משורשים, זרדים, ועלים יבשים. הקן מרופד בסיבים צמחיים, בשיער ובצמר (תמונה 1).

שחרור (Turdus merula): הנקבה בונה את הקן במסעף ענפים, מטר או שניים מעל הקרקע. הקן נבנה בצורת סלסלה מעשבים, שורשים ועלים, ו"מטויח" לרוב בבוץ המקנה לו מבנה מסיבי מאד (תמונה 2).

תפוחית מצויה (Linaria cannabina): התפוחית הנקבה בונה קן המורכב מענף של עץ או שיח ומרופד בשורשים, פרווה ונוצו (תמונה 3).

עורבני שחור-כיפה (Garrulus glandarius): העורבני, דייר נפוץ בחורש הים-תיכוני, בונה קן דו-שכבתי. בסיס הקן עשוי מזרדים, בעוד הריפוד הפנימי מורכב מחומרים עדינים יותר, כולל שורשים, עשב וטחב. הכללת שורשים במבנה הקן מהווה הוכחה מכרעת לכך שהעורבני חייב ללקט חומרים מקרקעית היער, הרחק מענפי העץ המארח.

צופית בוהקת (Cinnyris osea): הצופית, מהציפורים המוכרות בגינות ישראל, בונה קן מורכב דמוי-ארנק. הקן הוא יצירת מופת של הנדסת חומרים, המורכב מתערובת מתוחכמת של עלים, זרדים, קורי עכביש לקשירה, וריפוד רך של צמר ונוצות. "רשימת קניות" זו היא מיקרוקוסמוס של עקרון ה"מעלמא". לא ניתן להעלות על הדעת כי עץ בודד יוכל לספק את כל המגוון העשיר הזה.

בולבול צהוב-שת (Pycnonotus xanthopygos): הציפור הנפוצה ביותר בישראל, בונה קן גביע מעשבים, עלים וזרדים דקים, ולעיתים משלב גם פלסטיק, הוכחה נוספת לליקוט מהסביבה האנושית.

 


 



א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה. 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר