מהו שורש חטא עבודה זרה?
עבודה זרה עד ע"א
עבודה זרה הוא האיסור החמור ביותר בתורה, לכן לא רק הפסל עצמו אסור בהנאה, אלא כל מה שקשור אליו ואפילו בתערובת, כמו שפוסק הרמב"ם (עבודה זרה ז, ט):
עבודת כוכבים ומשמשיה וכל התקרובת שלה אוסרים בכל שהן, כיצד עבודת כוכבים שנתערבה בצורות של נוי אפילו אחת בכמה אלפים יוליך הכל לים המלח, וכן אם נתערב כוס של עבודת כוכבים בכמה כוסות או חתיכה מן הבשר בכמה חתיכות יוליך הכל לים המלח.
בעל הסולם (אגרות הר"י אשלג - אגרת נו) מסביר ששורש חטא עבודה זרה יכול להיות מצוי גם אצל יהודים כשרים, כמו שפירשו את הפסוק (תהלים פא,י): "לֹא יִהְיֶה בְךָ אֵל זָר", שמובנו הוא שהקב"ה לא יהיה אצלך כאיש זר. כלומר, כי העבודה עבור אדם זר הוא עניין של טורח, ולכן זו היא עבודה זרה, אלא עבדות השי"ת צריכה להיות באהבה ובשמחה, ואז מקומה בקדושה. בדומה לזה אמרו בשם הבעש"ט ז"ל על הפסוק: "לא יהיה לך אלהים אחרים על פני", כי המאמין שיש כוחות אחרים זולת כוח השי"ת, המכונה אלקים, הרי זה עובד עבודה זרה.
על פי זה, הוא כותב, מתורצת קושיית הפילוסופים שהקשו על תורתנו הק' איך אפשר לצוות על אהבת ה', כי לפי חוקי הטבע, אין ענין מצוה וכפיה נוהג באהבה, אלא הוא ענין המגיע מאליו. אכן, כיוון שהתורה ניתנה לבני ישראל שזכו מקודם לאמונה שלימה, לכן עניין אהבת ה' תלוי ממש בידו של אדם, דהיינו שיתאמץ בכל כוחו לבוא למדרגה תמידית כזו, שמתוך אמונה שלמה יהיה הולך ומקבל תמיד שפע קודש ומטרות עוז וכל נועם בתענוג תמידי, ואז האהבה בטוחה לו.
