גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון אלף תפ"ה מדור "עלי הדף"
מסכת הוריות
דף יא ע"ב
 

שאול המלך שהיה ממלכי ישראל - למה נמשח בשמן המשחה?

במכילתין (יא:) הובאה ברייתא לענין משיחת מלך בשמן המשחה: "מלכי בית דוד משוחין, מלכי ישראל אין משוחין", ואמרו בגמרא: "מנלן, אמר רבא, אמר קרא (ש"א טז, יב) 'קום משחהו כי זה הוא', זה טעון משיחה ואין אחר טעון משיחה". וכן כתב הרמב"ם (הל' מלכים פ"א ה"ז): "כשמעמידין המלך מושחין אותו בשמן המשחה, שנאמר (ש"א י, א) 'ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו'", ובהמשך כתב הרמב"ם (שם, ה"י): "אין מושחין מלכי ישראל בשמן המשחה אלא בשמן אפרסמון, ואין ממנין אותן בירושלים לעולם אלא מלך ישראל מזרע דוד, ואין מושחין אלא זרע דוד".

עוד שם במכילתין: "אין מושחים מלך בן מלך, ואם תאמר מפני מה משחו את שלמה - מפני מחלוקתו של אדוניה, ואת יואש - מפני עתליה, ואת יהואחז - מפני יהויקים שהיה גדול ממנו שתי שנים". וכן פסק הרמב"ם (שם הי"ב): "ואין מושחין מלך בן מלך אלא אם כן היתה שם מחלוקת או מלחמה מושחין אותו כדי לסלק המחלוקת" וכו'.

גם לענין מלכי ישראל, שכתב הרמב"ם שמושחין אותו בשמן אפרסמון ולא בשמן המשחה, אינו אלא כשיש מחלוקת עליו, כדאיתא בגמ' (שם): "תנא אף יהוא בן נמשי לא נמשח אלא מפני מחלוקתו של יורם", ובהמשך אמרו: "ומשום מחלוקתו של יורם בן אחאב נמעול בשמן, כדאמר רב פפא באפרסמא דכיא, הכי נמי באפרסמא דכיא", ומבואר בגמרא שיהוא מלך ראשון היה, ובכל זאת לא משחוהו בשמן אפרסמון רק משום המחלוקת שיש עליו – בכדי לחזק מלכותו, ושונה הוא הדבר ממשיחת שמן המשחה במלכות בית דוד, שמלך ראשון מושחין אותו גם כשאין מחלוקת - כמו שהיה אצל דוד המלך, ואילו בהמשך המלוכה - זרעו אחריו נמשחין רק כשיש מחלוקת, ואילו במלכות ישראל - מושחין בשמן אפרסמון בלבד, וגם במלך ראשון רק כשיש מחלוקת עליו, כמו ביהוא.

בעמדנו בזה ניצבת הקושיא של ה'כסף משנה' (שם ה"י), וז"ל: "קשה לי, שהרי שאול נמשח, אע"פ שלא היה שם מחלוקת, דאמרינן התם לקמן (יב. וכ"ה במגילה יד. ובכריתות ו.) 'רמה קרני' (ש"א ב, א), ולא 'רמה פכי', דוד ושלמה שנמשחו בקרן נמשכה מלכותן, שאול ויהוא שנמשחו בפך לא נמשכה מלכותן' [ראה רש"י מגילה שם ד"ה רמה: "רמה קרני ולא רמה פכי - זו היא נבואתה (=של חנה), שנתנבאית על שאול ויהוא שלא תימשך מלכותן, במשיחת דוד ושלמה כתיב (ש"א טז, יג; מ"א א, לט) 'קרן השמן', ובמשיחת שאול ויהוא כתיב (ש"א י, א; מ"ב ט, ג) 'פך'"], הרי שאול לא נמשח מפני מחלוקת".

יתר מכן יש לציין, שמשמעות דברי הרמב"ם היא, ששאול המלך נמשח בשמן המשחה, הגם שלא היה ממלכות בית דוד, ושונה הוא גם מיהוא שהיה ממלכי ישראל והיתה בו מחלוקת ונמשח בשמן אפרסמון, וכלשון הרמב"ם: "כשמעמידין המלך מושחין אותו בשמן המשחה, שנאמר 'ויקח שמואל את פך השמן ויצק על ראשו וישקהו'", ופסוק זה נאמר בשאול המלך, וכן נראה מדברי רש"י במס' כריתות (ה: ד"ה ולא מלכי ישראל), ומדברי המאירי (כאן בסוגיין) נראה שהסתפק בזה, והביא את דברי הרמב"ם הנז', וז"ל: "ואני תמה היאך לא הזכירו משיחת שמואל לשאול במה היתה, ולגדולי המחברים ראיתי כשמעמידין המלך מושחין אותו בשמן המשחה, שנאמר 'ויקח שמואל את פך השמן ויצוק על ראשו וישקהו', נראה שבשמן המשחה היה אע"פ שממלכי ישראל היה". החיד"א בספרו 'שער יוסף' על מכילתין הביא כהוכחה לכך מדברי ה'פרקי דרבי אליעזר' (פי"ז) דאיתא להדיא: "שאול שנמשח בשמן המשחה", ובכן מתחזקת קושיית הכס"מ במה שונה משיחת שאול המלך משאר כל מלכי ישראל, שנמשח בשמן המשחה וגם ללא מחלוקת.

הכס"מ עצמו תירץ בזה: "ויש לומר, שיש לחלק בין מלך ראשון בערך עצמו, לראשון בערך כל ישראל, כשאול שלא קדם לו מלך על ישראל", "מלך ראשון בערך עצמו", פירושו, שאצל כלל ישראל היה כבר מלך לפני כן, אלא שבהתיחסות למלכותו, היה הוא הראשון בשושלת משפחתו למלוך על ישראל, ואביו לא היה מלך, ובמלך כזה מושחין מלכי ישראל בשמן אפרסמון רק כשיש מחלוקת, ואילו "מלך ראשון בערך כל ישראל", פירושו, זה שנתמנה למלך הראשון על כלל ישראל בכללות, וזה היה שאול המלך, ובמלך כזה מושחין אותו במשיחה גם כשאינו ממלכות בית דוד.

רבים נתקשו בדבריו (ראה 'הורה גבר' בסוגיין; 'מרכבת המשנה' על המכילתא יתרו פ"א; 'מעשי למלך' הל' בית הבחירה פ"ו הי"א ועוד), הלא משה רבינו היה לו דין מלך (עי' רמב"ם הל' בית הבחירה פ"ו הי"א: "... ומשה רבינו מלך היה"), ולדברי הכס"מ תמוה מאי טעמא לא משחוהו, הרי משה רבינו היה מלך ה"ראשון בערך כל ישראל", ולפ"ד היה ראוי שימשח משה רבינו ולא שאול המלך, וכן מבואר ברמב"ם שיהושע היה לו דין מלך (עי' בהל' מלכים שם ה"ג), וא"כ תמוה הדבר שהגדיר הכס"מ את שאול המלך כמלך "ראשון בערך כל ישראל", וכן תמה בספר 'ישבב סופר' (עמ"ס סנהדרין בחי' בסוה"ס עמ' קעח) על הרמב"ן שכתב בפר' בשלח (שמות יז, טז) ששאול המלך היה המלך הראשון, ולכן מצינו בו לראשונה הציווי במחיית עמלק המוטלת על מלך דייקא (עי' סנהדרין כ:), הלא קדמו לו משה ויהושע שהיה להם דין מלך.

ואודות שאול המלך ישנם תירוצים אחרים, יש שכתבו (עי' 'הורה גבר' ו'מעשי למלך' שם), שמשיחת שאול היתה על פי הדיבור, כדכתיב (ש"א ט, טז): "כעת מחר אשלח אליך איש מארץ בנימן ומשחתו לנגיד על עמי ישראל", ואילו שאר מלכי ישראל נתמעטו ממה שנאמר "קום משחהו כי זה הוא", וכנ"ל. ויש שכתבו ('מעשי למלך' שם; 'מגן גבורים' בסוגיין), שגם אצל שאול היתה מחלוקת, שהרי בא מבנימין קטנן של שבטים, והמלוכה היתה שייכת ליהודה, ולכן משחוהו (לתירוצים נוספים ראה 'קרן אורה' כאן; שו"ת 'אבני צדק' יו"ד סי' ק; 'משך חכמה' שמות ל, לא).