מה מטרת תעניות התשובה?
הרב דב קדרון
זבחים ה ע"ב
מי שעבר כמה עבירות שחייבים עליהן קורבן חטאת – חייב להביא קורבן נפרד על כל עבירה. לעומת זאת כדי לכפר על ביטול מצוות עשה די בקורבן עולה אחד והוא מכפר על עבירות רבות.
בעל התניא (איגרת התשובה פרק ג) כותב שחכמי המוסר האחרונים נחלקו לגבי מה שלימד האר"י ז"ל לתלמידיו על פי חכמת האמת, שכדי לכפר על עבירות מסוימות יש להתענות מספר מסוים של צומות, כמו על הכעס קנ"א תעניות, או על איסור דרבנן של סתם יינם ע"ג תעניות, או על ביטול מצוות עשה דרבנן כמו תפלה ס"א תעניות, מה יעשה מי שחזר על חטאו פעמים רבות: יש אומרים שצריך להתענות מספר הצומות לאותו חטא כפי המספר אשר חטא. כמו קרבן חטאת שחייב להביא על כל פעם ופעם. ויש מדמים עניין זה לקרבן עולה שאפילו אם עבר על כמה מצוות עשה מתכפר בעולה אחת, ודי בסדרת תעניות אחת על הכל.
לפי מה שכתב שם לפני כן (בפרק ב) ההבדל העקרוני בין כפרת חטאת לעולה הוא שכפרת חטאת גורמת למחילת העוון, שנמחל לו לגמרי מה שעבר על מצות המלך כשעשה תשובה שלימה, ואין מזכירים לו דבר וחצי דבר ביום הדין ונפטר לגמרי מן הדין בעולם הבא. אולם קורבן העולה גורם למעלה גדולה יותר: שיהיה לרצון לפני ה' ומרוצה וחביב לפניו יתברך כקודם החטא להיות נחת רוח לקונו מעבודתו. ואם כן המחלוקת בין שתי השיטות היא מה מטרת התעניות הללו, האם רק לכפר ולמחוק את החטא, כמו חטאת, או לגרום לחוטא להיות חביב ונעים ונחמד כפי שהיה קודם החטא, כמו עולה. מכל מקום מסקנתו היא שבדורות האלה, שאנשים נחלשו, אסור להרבות בתעניות, אלא יש לתת צדקה במקומן.
