מדוע רק התמיד נקרא "קרבני"?
הרב דב קדרון
זבחים מב ע"ב
תוספות (ד"ה הקומץ, בהמשך דבריהם בדף מג,א) כותבים שיש הבדל עקרוני בין קומץ מנחה הקרב על המזבח, שנחשב "לחמו של מזבח", לבין דם הנזרק על המזבח שלא נחשב "לחמו של מזבח".
כך מדייק גם הגראי"ל שטיינמן זצ"ל (אילת השחר) מפירוש רש"י לפסוק (במדבר כח,ב): "אֶת קָרְבָּנִי לַחְמִי לְאִשַּׁי": "קרבני" זה הדם, "לחמי" אלו אימורין, שהם נשרפים על המזבח, ומשמע שהדם לא נקרא "לחמי", מפני שאינו נשרף באש על המזבח, אלא נזרק על קיר המזבח מבחוץ.
בקשר לפסוק הזה הוא מביא את מה שכתוב בפירוש דובר שלום (מובא בסידור אוצר התפילות) שרק בקרבן התמיד נאמר: "קרבני", ובכל הקרבנות האחרים נאמר רק "קרבנכם" או "קרבנו", לפי שכל הקרבנות באים על פי מעשה האדם ותחבולותיו, לכפר על חטאו, או לתודה על מה שגמל אותו הקב"ה, נמצא שהם מתייחסים לאדם, לכן מכונים המה לכינוי האדם: "קרבנו", אך קרבן התמיד הבא להשפיע שפע עליון לעולם, כמבואר בספרי אמת, לכן מתייחס הקרבן לה', זהו "קרבני" להשפיע על ידם.
.
והקשה הגראי"ל שטיינמן זצ"ל ממה שנאמר במדרש (במדבר רבה כא,כא) שקרבן התמיד גם היה מכפר, ולא לן אדם בירושלים ובידו עוון, כי תמיד של שחר מכפר על עבירות הלילה ושל בין הערבים מכפר על עבירות היום.
והסביר שמכל מקום קורבן התמיד לא היה בגדר מכפר כמו שאר קרבנות, ונראה שכוונתו היא שזו לא הייתה עיקר מטרתו, כי עיקר מטרתו הייתה להשפיע שפע מלמעלה למטה, ולעומת זאת מטרת הקורבנות האחרים היא לצורך האדם.
