איזו תפילה פסולה מתקבלת?
הרב דב קדרון
זבחים מג ע"א
יש דברים פסולים, שנפסלו לקורבן עוד לפני שהקדישו אותם, שאסור להעלותם למזבח, ואם עלו צריך להוריד אותם. יש דברים שנפסלו כאשר היו כבר מוקדשים, שלכתחילה אסור להקריב על המזבח, אבל אם קרה שעלו למזבח – המזבח מקדש אותם ולא מורידים אותם. אם קרה שהם ירדו מהמזבח לא מעלים אותם שוב, אלא אם כן משלה בהם אש המזבח, ואז הם כבר נחשבים "לחמו של מזבח" ומעלים אותם שוב.
בעל הנודע ביהודה (דרושי הצל"ח דרוש ו) אמר שכיוון שתפילה היא במקום קורבן, אדם שמתפלל ולבו בל עמו הוא כמו מחשב מחשבת חוץ בקרבן, והוא פסולי המוקדשין. כשאדם מתפלל בבית הכנסת, שהוא מקום קדוש, אף אם באה במחשבתו איזו מחשבת חוץ - נקרא "פסולו בקודש", והקודש מקבלו, אבל כשמתפלל חוץ לבית הכנסת אין פסולו בקודש ואין הקודש מקבלו.
על פי דרכו אפשר לומר שמי שהתפלל בלי כוונה, כל זמן שנמצא בבית הכנסת, שהוא מקום קדוש, הקודש מקבלו, אבל אם יצא באמצע התפילה מבית הכנסת הוא דומה לקורבן פסול שירד מהמזבח – ששוב אין מעלים אותו.
אמנם אם כאשר התפלל הצליח לכוון את לבו לפחות בחלק מהתפילה, אז הוא דומה לקורבן פסול שמשלה בו אש המזבח, וקורבן כזה, גם אם ירד מהמזבח – מעלים אותו שוב, כיוון שנעשה לחמו של מזבח, וכך גם תפילה כזו שאדם התפלל בבית הכנסת וכיוון את לבו בה (או אפילו בחלקה), היא תפילה שמתקבלת בכל מצב.
