דעות רעות שמשפיעות לרעה
הרב דב קדרון
זבחים סט ע"א
ישנה הלכה ייחודית בנוגע לטומאה של נבלת עוף טהור, המבדילה אותו מכל שאר הטומאות בתורה: בדרך כלל, טומאה עוברת במגע או במשא. אולם, נבלת עוף טהור אינה מטמאת במגע ואינה מטמאת במשא. הדרך היחידה להיטמא ממנה היא רק כאשר האדם אוכל אותה והיא מגיעה ל"בית הבליעה" (הגרון).
הרמב"ם (מקוואות יא,יב) לימדנו שאף על פי שאין השכל האנושי יכול להבין את עניינן של הטומאות והטהרות, "רמז יש בדבר כשם שהמכוין לבו לטהר כיון שטבל טהור ואף על פי שלא נתחדש בגופו דבר כך המכוין לבו לטהר נפשו מטומאות הנפשות שהן מחשבות האון ודעות הרעות, כיון שהסכים בלבו לפרוש מאותן העצות והביא נפשו במי הדעת טהור".
מההבדל שבין אופני הטומאה השונים, מגע, משא או בית הבליעה, ניתן להבין שיש מחשבות און ודעות רעות שמשפיעות על האדם בדרגות שונות.
יש דעות כאלה שמיד כשנוגעים בהן הן מטמאות, כאשר רק שומעים אותן הן משפיעות לרעה. יש דעות שאינן משפיעות לרעה על האדם שנוגע בהן, כלומר ששומע אותן, אלא רק במשא, מי שנושא אותן ומייצג אותן כלפי אחרים, גם אם בהתחלה הוא עצמו לא מאמין בהן, כיוון שנשא אותן הוא נטמא מהן.
ויש דעות רעות, רעיונות שליליים, שאדם יכול לשמוע אותם, להיחשף אליהם – ועדיין להישאר טהור. כיוון שמדובר בעניינים דקים ורוחניים. הוא נטמא רק ב"בית הבליעה": רק כאשר האדם "בולע" את הדבר. כלומר, מפנים אותו, מסכים איתו, ומכניס אותו לתוך מערכת העיכול הנפשית שלו.
