שלימות של השמחה / הרב אורי גמסון
חסידות על הדף
זבחים צט ע"ב
רבי שמעון אומר: שלמים - כשהוא שלם מביא, ואינו מביא כשהוא אונן.
עבודת השם חייבת להיות בשמחה? ומה יהיה אם אדם אינו בשמחה, האם הוא לא יכול לקיים את המצוות בשלימות? האם הוא לא יכול להתפלל או ללמוד תורה בשלימות?
תשובה שהיא יסוד לכל מי שמבקש קרבת אלוקים, אומר רבי שמואל, ה'שם משמואל', מסוכוטשוב (שם משמואל, אמור תרע"ו), על בסיס דברי רבי שמעון בסוגייתנו אודות האונן.
האונן, הוא אדם שעסוק בעצב שלו. הוא לא פנוי להיות בשמחה כעת, ודווקא בגלל זה הוא לא יכול להקריב קרבן שלמים.
קרבת אלוקים, מסביר השם משמואל, מבוססת על רעיון השלימות. כאשר הגמרא (שבת קלג, ב) קובעת כי המצוות ניתנו ליהודי כדי שהוא ידמה לאלוקים "מה הוא חנון אף אתה חנון...", הגמרא בעצם אומרת שמטרת המצוות היא לייצר צורה שלימה של יהודי.
כאן, האנינות מייצרת בעיה.
משום שצורה שלימה של יהודי איננה יכולה להיות במידה והיהודי לא שמח, לכן כאשר אדם אונן והוא לא שמח, ממילא הוא גם לא יכול להתקרב לריבונו של עולם ולהביא קרבן.
בנקודה זו המסר העולה מהסוגיה הוא חד כתער – שמחה איננה תוספת על עבודת השם שלנו, היא חלק מהותי שבלעדיה עבודת השם איננה יכולה להתקיים.
