מה מייצג דם החטאת?
הרב דב קדרון
זבחים פב ע"ב
יש דין מיוחד בדם של קורבן חטאת ששונה מכל הקורבנות האחרים: דם של חטאת שנכנס למקום פנימי יותר מהמקום שבו הוא אמור להיות – פוסל את הקורבן (דם של חטאת חיצונית שנכנס להיכל, או דם של חטאת פנימית שנכנס לקודש הקודשים), מה שאין כן בדם של קורבנות אחרים.
מה ההסבר להבדל הזה?
רש"ר הירש זצ"ל (ויקרא ו,כג) מסביר שמקום פנימי יותר מייצג מעלה מוסרית גבוהה יותר, ודם שנכנס למקום פנימי שאליו הוא לא אמור להגיע, בעצם עולה לדרגה שהיא מעל לדרגתו האמיתית. בעניין זה יש הבדל בין סוגי הקורבנות: הדם של כל שאר הקורבנות מייצג את הנפש שעודנה טעונה התקדמות. משום כך הצגת מטרה נעלה יותר - ואף המטרה הנעלה ביותר - אין בה משום יהירות לשום נפש; ואף אין בה משום השפלת הרעיון של אותה מטרה; שהרי דם זה מייצג את הנפש, שעודנה טעונה התקדמות; וכל אדם נקרא להגיע אל המטרה המוסרית הנעלה ביותר.
שונה הדבר בחטאת: דמה מייצג את הנפש, שכבר השיגה מטרה מוסרית; ועל הנפש לדבוק באותה דרגה ולשמור על מעלתה. לכן אם דם חטאת הגיע לדרגה שהיא למעלה מן הדרגה הראויה לו - הרי יש בכך משום יהירות לאותה נפש; וכן יש בכך משום השפלת הרעיון של אותה דרגה עליונה.
מצד אחד כל אדם צריך לשאוף להגיע לדרגה המוסרית הגבוהה ביותר, אך מאידך אדם שהגיע לדרגה מסוימת צריך מתוך ענווה להכיר בדרגתו האמיתית, ולא להתגאות ולהתיימר להיות בעל דרגה נעלה יותר.
