אדם רגיל לבלגן שלו

הרב דב קדרון

זבחים צח ע"ב

בגד שנטמא צריך להטבילו, ואם יש עליו כתם של שומן או של דם, השאלה האם יש בזה חציצה שפוסלת את הטבילה תלויה במידת ההקפדה של בעל הבגד, אם הוא לא מקפיד על כתם כזה, כגון שמדובר בשוחט שרגיל שיש כתמי דם על בגדו אז אין זו חציצה.

בעל שו"ת תורה לשמה (סימן שס) כותב שלמרות שאדם לא מקפיד על לכלוך הבא ונעשה מכח מלאכת עצמו, עם זאת אדם כן מקפיד על לכלוך שעושים לו אחרים, לכן גם אם בגד של אדם מסוים שעוסק במקצוע מסוים מלוכלך מכוח אותו עיסוק, אסור לאדם אחר להוסיף עוד לכלוך, אפילו מאותו סוג שכבר קיים על אותו בגד, בלי רשותו של בעל הבגד, כי מי התיר לזה לעשות צרכיו בבגד חברו שלא מדעתו?

בדבריו יש יסוד פסיכולוגי עמוק, והוא: שייתכן אותו לכלוך בדיוק, שכאשר נעשה על ידי האדם עצמו הוא אינו מקפיד עליו, אולם כאשר נעשה על ידי אחר הוא מקפיד. הסיבה היא שכאשר האדם עצמו עושה זא,ת הוא מרגיש שכיוון שזה נעשה מכוחו הוא שולט בעניין ואף אחד לא פגע בכבודו או ברכושו, אולם כאשר הדבר נעשה על ידי אחרים בלי רשותו, הוא מפקיע ממנו את השליטה ופוגע בריבונותו.

לכן זהו דבר מצוי שאנשים שחיים בסביבה מבולגנת מקפידים שאדם אחר לא יוסיף על הבלגן, או אדם שהמחשב שלו מלוכלך בשיירי מאכל או טביעות אצבע מקפיד על כך שאנשים אחרים לא ישאירו את אותם הדברים בדיוק על המחשב וכיוצא בזה.