|
דיבור בלחש / רפי זברגרמנחות לב ע"בהקדמהבמסגרת דיונים על ספר תורה, דנה הגמרא בעמוד ב' על הכבוד שיש לרכוש לספר תורה. הנושאאמר רב חלבו: אנא חזיתיה לרב הונא דהוה יתיב אפוריא דספר תורה עליה, וכף לכדא אארעא, ואנח עליה ספר תורה והדר יתיב במיטה רב חלבו מספר שהוא ראה את רב הונא מבקש להתיישב על מיטה, שהיה מונח עליה גם ספר תורה. הוא שם כד על הרצפה, הניח את הספר תורה על הכד, ואז, ורק אז התיישב על המיטה. קסבר, אסור לישב על גבי מטה שספר תורה מונח עליה הסיק רב חלבו לאור מעשה זה של רב הונא כי הוא סובר שאין לשבת על מיטה שיש עליה ספר תורה, מפני כבוד הספר תורה שהוא בעצם כבוד התורה. ופליגא דרבה בר בר חנה, דאמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן: מותר לישב על גבי מיטה שספר תורה מונח עליה. אומרת הגמרא (או רב חלבו) שרב הונא חולק על פסק של רבי יוחנן אשר נאמרה על ידי רבה בר בר של חנה, כי אין איסור לשבת על מיטה, למרות שספר תורה מונח עליה. ואם לחשך אדם לומר מעשה ברבי אלעזר שהיה יושב על המיטה, ונזכר שספר תורה מונח עליה, ונשמט וישב על גבי קרקע, ודומה כמי שהכישו נחש. ממשיכה הגמרא ומספרת סיפור נוסף שלכאורה משמע ממנו כדעת רב הונא, ובניגוד לדעת רבה בר בר חנה. המעשה היה שרבי אלעזר ישב על מיטה, "ונזכר" שספר תורה מונח על המיטה, בעקבות כך "נפל" מהמיטה והתיישב על הרצפה, וכל כך הצטער, עד שנדמה היה לו שהכיש אותו נחש. התם - ספר תורה על גבי קרקע הוה
מהו המסר?ניתן להסביר לחישה שאדם לוחש לחברו באוזניו בכמה אופנים. האחד, מדובר בנושא פרטי או אינטימי שאינו אמור לעניין את הציבור ולכן נאמר בלחש בצדק רב. יש מצב שדיבור בקול רם יכול להפריע לנוכחים האחרים ולכן מדברים בלחש, גם התנהגות נאותה ונכונה. אך פעמים אדם אומר דברים בלחש עם "כוונות סמויות", כביכול אומר לו: הדברים שאתה אומר לא ממש נכונים כיוון ש... סגנון כזה יכול לנבוע מתוך פחד (אני חושב אחרת אבל לא מעוניין לומר זאת בגלוי), אזהרה (אל תחשוב כך) או אפילו איום סמוי (לא כדאי לך לחשוב כך...) וכדו'.
המאמר לע"נ אבי מורי: ר' שמואל ב"ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב"ר יעקב, וחמי: ר' משה חיים ב"ר ישראל פישל ז"ל |