|
מריקה ושטיפה בקדשים קליםמאי טעמא? במחשבה נוספתתלמוד גשר לחיים, הרב צוריאל ווינרזבחים צה ע"א - צו ע"ב
נושא הלימוד:
נחלקו התנאים אם מצות מריקה ושטיפה נאמרה רק בקדשי קדשים, או גם בקדשים קלים. שאלות תג"ל:
מה עומד ביסוד המחלוקת? הסבר בדרך תג"ל:
הכול מודים: בקדשי קדשים יש מריקה ושטיפה. אכילתם היא חלק מעבודת הקודש, והכלי הוא חלק ממעשה הקרבן. המחלוקת היא רק בקדשים קלים: האם אכילתם גם היא נחשבת אכילת קודש, או אכילת אדם מבורכת? רבי שמעון סובר: קדשים קלים נאכלים לבעלים כשמחה על ברכת ה'. הדם והאימורים – עבודת המזבח; הבשר – שולחן האדם. לכן הכלי אינו נטען בקדושה, ואין בו מריקה ושטיפה. החכמים סוברים: גם אכילת קדשים קלים היא חלק ממערכת הקרבן. הבשר עצמו קודש, והאכילה – המשך של העבודה. ממילא הכלי נוגע בקודש וטעון מריקה ושטיפה. בתמצית - הבשר מקודש או מבורך. שאלה למחשבה עכשווית:
כשקדושה פוגשת את חיי היום־יום – האם היא הופכת את החיים עצמם לעבודה, או מברכת את האדם בתוך חייו? |