העולם הולך ונהיה יותר טוב

הרב דב קדרון

זבחים קי ע"ב

בגמרא מדובר על ניסוך המים שנעשה בבית המקדש בחג הסוכות.

רש"ר הירש זצ"ל (במדבר כט,יט) מסביר שניסוך המים, בנוסף לניסוך היין, מבטא שלא רק "כל טיפת ייננו" אלא גם "כל טיפת מימינו" היא לה'. לא רק היין, שמבטא את רחשי שמחת לבבנו, אלא גם המים, שהם מתנת השמים המקיימת את הווייתנו והצלחתנו הארצית - אף היא באה מאת ה' וקנויה לה';

הוא מוסיף להסביר שניסוך המים מביא לידי ביטוי את ההתקדמות המוסרית של העולם, מזמן הבריאה, במשך אלפי שנים, עד העתיד, שהולך ונהיה טוב יותר.

המקור לזה היא העובדה שניסוך המים המיוחד לחג הסוכות רמוז בתורה בקורבנות המוסף שקרבים בחג, באותיות מ י מ, והרמז מופיע תחילה ביום השני; מכיוון ששבעים הפרים שקרבים בסך הכל בחג הסוכות הם כנגד שבעים אומות העולם, ומספרם פוחת והולך, בכל יום קרב פר אחד פחות מהיום הקודם, נמצא שביום השני ניכר בפעם הראשונה שהתנגדות העמים לרצון תורת ה' הולכת ונעלמת, וכך נפתח פתח לחזרת בני האדם בתשובה שלימה לפני ה'.

כל טיפת גשם יורדת מאת ה' רק מתוך ציפייה לאותה אנושות העתידה להזדכך לרום ייעודה. כדרך שהגשם הראשון המתין לבריאת האדם הראשון - "כי לא המטיר ה' אלהים על - הארץ ואדם אין" וגו' (בראשית ב,ה) - כן היה הדבר בתקופות שלאחר מכן. כאשר תעתה האנושות והעמידה את עצמה בניגוד אל ה', כל טיפת גשם ירדה מן השמים רק מתוך ציפייה לאנושות של העתיד; היא ירדה, מפני שכל יום של כל הווה מורה על התקדמות הדרגתית - ולו רק זעירה - לקראת אותו עתיד. המהלך ההיסטורי של האנושות דומה להתמעטות פרי החג: הניגוד לייעוד האלוהי הנעלה הולך ומתבטל, וניכרת באנושות התקדמות מוסרית.