סקר
אני מתחיל מסכת חולין:






 

לקבוע את השבת בנפש / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

חולין קא ע"ב


אמר אביי: שבת - קביעא וקיימא.

 

ימי החול יכולים להיות אירוע לא פשוט לעיכול, הם מלחיצים, מתישים ועמוסים. אבל אז נכנסת השבת, ואנחנו צריכים להכניס את עצמנו לאווירה אחרת, ולתחושה שונה, דבר שיכול להיות מאוד מאתגר. השאלה הגדולה היא: איך עושים את המעבר הזה? מה אנחנו יכולים להגיד לעצמנו כדי שהמעבר מימי החול לקדושת השבת יעבור באופן הכי נכון וטוב?

 

תשובה נפלאה, שהיא יסוד לכל הבנת מקומה של השבת, אומר רבי יהודה לייב איגר מלובלין (אמרי אמת, ויחי תרכ"ו ד"ה "אם תשיב משבת"), על יסוד ביאור פנימי שהוא נותן להצהרה זו של אביי.

 

"שבת", הוא מסביר את דברי אביי, היא יום שבו אנחנו מתבוננים בעובדה שכל דבר בעולם "קביעא וקיימא" - הוא בהשגחה פרטית ומנוהל בצורה מדוייקת ומדוקדקת על ידי ריבונו של עולם. אין בעולם דברים שקורים במקרה, ואין דבר שאולי לא מסתדר. כל מה שקורה קורה, כי הוא היה צריך לקרות - כך ולא אחרת!

 

על יסוד זה, הוא מסביר את הפסוק המפורסם (ישעיהו נח, יג) "אם תשיב משבת רגלך עשות חפציך ביום קדשי וקראת לשבת ענג לקדוש ה' מכבד וכבדתו מעשות דרכיך ממצוא חפצך ודבר דבר".

 

"אם תשיב משבת רגלך" - אם תרגיל את עצמך להביא את השביתה הנפשית שלך למחוזות הבאים:

 

"ממצוא חפצך" - להבין ששום דבר לא 'מצא' אותך במקרה, לא לטוב ולא למוטב. מישהו כיוון אליך את הדברים.

 

"ודבר דבר" - המילה 'דבר', כפי שאומר המדרש (ספרא ויקרא י, יט), היא מילה 'עזה', היא מבטאת קושי והתמודדות, ובשתי מילים אלו מרמז הנביא שגם הדברים הלא פשוטים, העזים והקשים שאתה עובר, כוונו אליך מלמעלה.

 

תודעה כזו שהאדם מטמיע בתוך מהלך חייו, עתידה להביא אותו להבטחה שמופיעה מיד אחר כך בפסוק הבא:

 

"אז תתענג על ה' והרכבתיך על במותי ארץ והאכלתיך נחלת יעקב אביך כי פי ה' דבר"

 

"תתענג על ה'" - תצליח להביא את התענוג שלך למקום שהוא לא העולם הזה, אלא "על ה'" - נעלה ועליון שבו מה שחשוב הוא קרבת השם, שנובעת מתוך תחושה פנימית של חיבור למציאות האלוקית.

 

"והאכלתיך נחלת יעקב אביך" - יעקב מסמל את מידת הרחמים, ובמקום שבו האדם מצליח להביא את עצמו להתאחדות ריגשית ונפשית כל כך גדולה עם המציאות האלוקית, הוא יצליח לקלוט שלמעשה רחמי שמים פרוסים עליו -

 

"כי פי ה' דבר" - כי גם כשמופיעים אצלו בחיים מופעים של 'דיבור', שכפי שאמרנו מייצגים דברים קשים ועזים שקורים בחיינו, הרי שאדם כזה מצליח לראות את "פי ה'" במופע הדיבור הזה, ולהבין שהכל ממנו יתברך, וממילא למה לו לדאוג או לפחד, הרי בעל הרחמים הוא זה שמביא עליו את כל הדברים הללו, ואם כך הרי הכל לטובה.

 

אדם כזה, שמצליח לתרגם את רוגע השבת לרוגע שילווה אותו לאורך כל חייו, ימצא שהגיע ליום שכולו שבת ומנוחה, ואין לו אלא להתענג על המציאות האלוקית שמלווה את חייו.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר