כהן יכול להיות "שבע" מטומאה?

הרב דב קדרון

מנחות כד ע"א

בגמרא מופיע המושג "שבע ליה טומאה", כלומר דבר שכבר נטמא נחשב "שבע" מאותה טומאה ולא יכול לקבל טומאה אחרת.

הגר"ש גורן זצ"ל (בכתב העת: אסיא סט - ע, תשס"ב, 84 – 65) דן בשאלה האם מותר לכהן ללמוד רפואה במקום שבו יש טומאת מת, ומביא בדבריו ברייתא (מסכת שמחות ד,טו-טז) האומרת שלדעת רבי עקיבא כהן שנטמא בהיתר לאחד מקרובי משפחתו, אם נטמא טומאת מת אחרת באותו יום – פטור, אך אם נטמא ביום אחר – חייב, וביאר שהברייתא הזו סוברת שבאותו יום שבו נטמא לקרוב משפחתו, הכהן "שבע" מטומאת מת ולכן טומאה נוספת לא משפיעה עליו, אולם כאשר עבר אותו היום אז יש בכוחה של טומאה חדשה להשפיע עליו, כי היא מוסיפה זמן נוסף לימי טומאתו.

הוא מביא בדבריו את שיטת הראב"ד שמיקל אפילו יותר מכך וסבור שכהן בזמן הזה, שכבר טמא בטומאת מת, מותר לו להיטמא עוד פעם, אולם הוא מסיק שאין לסמוך על שיטה זו למעשה, ומצא פתרון אחר לכהן שרוצה ללמוד רפואה.

לעומת זאת הרה"ג יהודה דוד בלייך שליט"א (בכתב העת: תורה שבעל פה כג, פד – צד) חלק על הסברה של הרב גורן, וכתב שהמושג של "שבע לה טומאה" לא שייך לגבי טומאת כהנים, כי זהו דין מסוים בהלכות קבלת טומאה, אולם האיסור לכהן להיטמא הוא משום חילול הכהונה, ושייך גם כאשר אין כלל תוספת טומאה. במאמרו הוא דחה גם את ההיתר שמצא הרב גורן לכהן ללמוד רפואה, וכתב שבאופן כללי אין חיוב על אדם פרטי ללמוד רפואה כדי להציל חיים של אנשים בעתיד, כי חובה כזו מוטלת רק על הציבור ולא על היחיד.