ההבדל בין שני בתי המקדש

הרב דב קדרון

מנחות כז ע"א

ביום הכפורים הכהן הגדול צריך להזות מדם הפר ומדם השעיר בין בדי הארון, שנמצא בקודש הקודשים. על כך הקשה רב יוסף: איך נעשה הדבר בבית המקדש השני, שלא היה בו ארון, וענה רבה בר עולא שהפסוק (ויקרא טז,לג): "וְכִפֶּר אֶת מִקְדַּשׁ הַקֹּדֶשׁ" מלמד שניתן להזות את הדם "במקום המקודש לקודש".

ר' יצחק הוטנר זצ"ל (פחד יצחק יום הכיפורים מאמר טו אות ד) ביאר שמכאן מוכח שקדושתו של מקדש ראשון הייתה מצד ארון הקודש שנמצא בו. ואילו במקדש שני באמת חסרה בו קדושה זו, וקדושתו באה לו מצד מקום הארון. והסביר שעניין זה מתאים למה שכתב המהר"ל מפראג (נצח ישראל פרק ד) שקדושת המקדש של מקדש ראשון הייתה מהצד הקרוב יותר אל הנותן, הקב"ה, וקדושת המקדש של הבית השני הייתה מהצד הקרוב אל המקבל של קדושה זו, כלומר עם ישראל.

גם ההנהגה של כנסת ישראל בתקופת הבית הראשון הייתה על ידי נביאים, כלומר היא באה מצד הנותן, ואילו ההנהגה בתקופת הבית השני הייתה על ידי אנשי כנסת הגדולה ותלמידיהם. ורוב התקנות והגזירות ודברי סופרים הם מתקופת הבית השני. כלומר: תקופת הבית הראשון קרובה יותר לצד הנותן, ואילו תקופת הבית השני הייתה יותר קרובה לצד המקבל.

מתוך ההבדל בין שני הבתים בבניינם נובע ההבדל ביניהם בחורבנם. כיוון שקדושתו של הבית הראשון בבניינו היא מצד הנותן, גם הפגמים שגרמו לחורבנו הם חטאים ועבירות כלפי המקום, דהיינו שלש העבירות החמורות. ואילו הבית השני שקדושתו בבניינו הייתה מצד המקבל, לכן גם הפגמים שגרמו לחורבנו הם קלקולים בגופו של המקבל, דהיינו שנאת חנם בתוכה של כנסת - ישראל עצמה.