השאלה שמיועדת לדרישה / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

בכורות נח ע"א

כי הא דתניא: שואלין ודורשין בהלכות פסח קודם לפסח ל' יום, רבן שמעון בן גמליאל אומר: שתי שבתות.

חג הפסח הוא זמן מרומם. ליל הסדר הוא זמן מיוחד. אבל לפעמים דווקא אחרי הזמנים הללו מרגישים נפילת רוח גדולה מאוד, והימים האפורים של ספירת העומר מאיימים להשכיח מאיתנו את כל אותם רגעי הוד. מה ניתן לעשות בכדי להתמודד עם תחושות אלו?

תשובה נפלאה, מפורטת ומרוממת אומר רבי ירחמיאל ישראל יצחק, ה'ישמח ישראל' מאלכסנדר, בהתבסס על רעיון שאמר רבי יצחק מוורקא (מאורן של ישראל, פרשת החודש, אות קטז), כשהוא משתמש ביסוד הלכתי זה שמופיע בסוגייתנו בכדי לבאר את תשובתו היטב.

רבי יצחק מוורקא הסביר את הפיוט המיוחד שנאמר ביוצרות לפרשת החודש "הַחֹדֶשׁ אֲשֶׁר יְשׁוּעוֹת בּוֹ מַקִּיפוֹת", ואומר כי כוונתו הפנימית של פיוט זה לספר לנו על תהליך שמתרחש בכל שנה, בדומה למה שהתרחש בפעם הראשונה שיצאו בני ישראל ממצרים.

שכן ביציאת מצרים הוציא אותנו הקדוש ברוך הוא בניסים גדולים, ללא שהיה לכך איזה הסבר הגיוני, משום שאחרי ככלות הכל, בני ישראל באותה תקופה לא היו במצב רוחני מוצלח במיוחד, ואף על פי כן הוא עשה זאת, משום שהוא ידע שבבואם להר סיני יאמרו "נעשה ונשמע", ואז יתברר למפרע שהכל היה כדאי, ולו בכדי להרוויח את עם השם.

בדומה לזה, מסביר הרבי מוורקא, בכל שנה מתרחש תהליך דומה, שבו הקדוש ברוך הוא מעניק לנו ישועות גדולות, ללא שבאמת יש לנו מאיפה לפרוע את הזכות הזו. לכן אומר הפיוט שבחודש הגאולה, חודש ניסן, הישועות העליונות ותחושות התרוממות הרוח שניתנות לנו הן 'מקיפות', בדומה לחנווני שנותן דברים מסויימים בהקפה ללקוחות. אבל מאידך, יודע הקדוש ברוך הוא, שההלוואה הזו עתידה לחזור אליו בצורה מושלמת, משום שלב ישראל ער הוא, ובני ישראל שמקבלים מלמעלה מחזירים לריבונו של עולם.

על יסוד זה, מוסיף הישמח ישראל קומה נוספת, שמרומזת בדין הגמרא המפיע בסוגייתנו "שואלין ודורשין… ל' יום". שכן ה'השאלה' (ה'שואלין') של אורות הרוח שמקיפים אותנו לקראת חג הפסח מתחילה שלושים יום קודם לחג, כדי שנוכל להכנס לחג כמי שראויים לכך. אולם, אחרי התרוממות הרוח באה תקופת היובש, תחושת החוסר של ימי הספירה, שגורמת לנו לרצון עז לחזור לימי האור, דבר שמוביל את האדם לחפש, ולבקש ולדרוש היכן ניתן למצוא שוב את האור ('דורשין').

ומדוע עושה הקדוש ברוך הוא את ה'סיבוב' הזה בכל שנה?

הסיבה לזה היא משום שלא ניתן לתת תורה למי שלא חשים בצורה פנימית עזה ברצון לקבל אותה, ולכן נותן לנו הקדוש ברוך הוא טעימה מטובה וזכותה של קדושת התורה, כהשאלה, כהקפה, ולאחר שטעם היהודי את האור, הרי שמכאן ואילך הוא כבר לא יוכל להרגע כל כך מהר, ונפשו תשתוקק לקבל את התורה מכח עצמו.

השתוקקות זו, נעשית בימי הספירה, שאמנם ריקים מהארות עליונות, אבל מלאים בהשתוקקות שבסופה מחכה לנו התורה הקדושה.