טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

ולא בתבן ולא בזגין ולא במוכין ולא בעשבין בזמן שהן לחין – הבל   

"משנה. במה טומנין ובמה אין טומנין? אין טומנין לא בגפת ולא בזבל לא במלח ולא בסיד ולא בחול, בין לחין בין יבשין. ולא בתבן ולא בזגין ולא במוכין ולא בעשבין בזמן שהן לחין, אבל טומנין בהן כשהן יבשין" (שבת, מז ע"ב).

שם: הבל         שם באנגלית: Lethal fume           שם מדעי: Marsh gases

שם נרדף במקורות: הבלא

נושא מרכזי: מהו ההבל המחמם?

לרשימת נושאים נוספים העוסקים בהבל וקישוריות הקש/י כאן. 

לפני שנפנה לזהות את ה"הבל" האוסר להטמין מאכלים בשבת נבדוק את משמעות המילה בהקשרים אחרים. במקרא מופיעה מילה זאת פעמים רבות על מנת לתאר דבר חסר חשיבות או תועלת וכביטוי לשטות. פסוק ידוע לכל הוא הפסוק בקהלת (א ב'): "הבל הבלים אמר קהלת הבל הבלים הכל הבל". בירמיהו (ב ה') נאמר: "כה אמר ה' מה מצאו אבותיכם בי עול כי רחקו מעלי ויּלכו אחרי ההבל ויהבלו". בתהלים (קמד ד'): "אדם להבל דמה ימיו כצל עובר" ובמשלי (לא ל): "שקר החן והבל היפי אשה יראת ה' היא תתהלל" ועוד עשרות רבות של איזכורים.
 

בספרות חז"ל קיבלה המילה הבל משמעות פיסית ופירושה אד או אוויר חם. מסתבר שמשמעות זו קשורה למשמעות המקורית של המילה משום שאדים או אוויר חם חסרים ממשות פיסית מוגדרת בהשוואה למוצק ונוזל. בתוספתא (תרומות, ליברמן, פ"ז הל' י"ג) העוסקת בסכנת הטלת ארס על ידי נחש בנוזלים או מאכלים גלויים נאמר: "... מים שנתגלו וחיממן אסורין משום גלוי, מים חמין כל זמן שמעלין הבל אין בהן משום גלוי". בתוספתא שבת (ליברמן, פט"ז הל' כ'): "הרוחץ במי טבריה לא יזלפו עליו אחרים אבל מזלף על ידי עצמו. רבן שמעון בן גמליאל אומר אף לא יזלף הוא על ידי עצמו מפני שמרבה הבל וכו'". בתוספתא (יבמות, ליברמן, פ"י הל' ו) מתוארים סימני סריס: "... אחרים אומרים כל שטובל בצונן בימות הגשמים ואין בשרו מעלה הבל וכו'". במשנה בשבת (פ"א מ"ו): "בית שמאי אומרים אין נותנין אונין של פשתן לתוך התנור אלא כדי שיהבילו מבעוד יום וכו'". מפרש רע"ב: "שיהבילו - שיתחממו שיעלה בהם ההבל". בכל איזכורים אלו המילה הבל נרדפת למילה אדים או קיטור(1).

משמעות נוספת למילה הבל היא אוויר חם גם אם איננו מכיל אדים. בספרות חז"ל מופיעה רשימה של חומרים המוסיפים הבל כלומר מחממים. אמנם בחלק מהמקרים ניתן לראות שיחרור של אדים אך לא תמיד. חומרים אלו מוזכרים בהקשר של נזקי בתים ובהלכות בישול בשבת. לגבי נזקי בתים נאמר: "... מרחיקין את הגפת ואת הזבל ואת המלח ואת הסיד ואת הסלעים מכותלו של חבירו שלשה טפחים וסד בסיד" (בבא בתרא, פ"ב מ"א). מפרש רש"י (בבא בתרא, יז ע"א): "הסלעים - אבנים שהאור יוצא מהן שקורין קויליי"ש שכל אלו קשין לחומה שמוציאין הבל". ד"ר מ. קטן(2) מזהה cheilos כאבני צור. 
 

בסוגייתנו אנו פוגשים את ה"הבל" בהקשר של חימום מאכלים. מונח זה מוזכר במסכת שבת (לד ע"א): "אמר רבא: מפני מה אמרו: אין טומנין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשכה גזרה שמא ירתיח ... מפני מה אמרו אין טומנין בדבר המוסיף הבל ואפילו מבעוד יום גזירה שמא יטמין ברמץ שיש בה גחלת. אמר ליה אביי: ויטמין? גזירה שמא יחתה בגחלים". הדברים המוסיפים הבל שנימנו במשנה מתחלקים לשתי קבוצות. ההטמנה בראשונה אסורה בין לחה ובין יבשה ואילו הקבוצה השנייה אסורה רק כאשר היא לחה (ראו עוד "קופה שטמן בה אסור להניחה על גפת של זיתים" (שבת, מז ע"ב). מפרש הרמב"ם במשנה (שבת, פ"ד מ"א): "בזמן שהן לחים, אין הכונה על העשבים בלבד, אלא מוסב על הכל כלומר תבן וזוגין ומוכין ועשבים. ואין כונתו באמרו לחים שיהיו מלוחלחים במים, אלא הכונה שיש בהם לחות טבעית, וזה אפשרי בצמר כגון שהיה מבין ירכות הכבשים והסמוך לאליותיהן לפי שיש בו לחות טבעית". על הקשר בין הלחות ואיסור ההטמנה כתב רע"ב: "לחים - יש בהן הבל הרבה יותר מיבשין".

נסיון להסביר את מהותו של ההבל הנוצר על ידי תבן, זגין (3), ועשבים כאשר הם לחים מוביל אותנו לתהליך הנקרא עיכול אירובי או קומפוסטציה. הכוונה לתהליך ביולוגי טבעי שבו פסולת אורגנית (שאריות מזון וגינה) מתפרקת באמצעות מיקרואורגניזמים כפטריות וחיידקים בנוכחות חמצן, והופכת לקומפוסט שהוא דשן אורגני עשיר המעשיר את הקרקע. התהליך נמשך מספר חודשים, מגיע לטמפרטורות גבוהות המחסלות פתוגנים. באחד משלבי התהליך הטמפרטורה עשוייה להגיע עד 80 מעלות צלזיוס. התהליך אפשרי רק בתנאי לחות ולכן מקובל להשקות את המיכלים או הבורות בהם מתבצעת הקומפוסטציה. לאור מגבלה זאת ברור מדוע נאמר במשנה "בזמן שהן לחין". החומרים שנימנו בקבוצה השנייה (מלבד המוכין) הם חומרים אורגניים ממקור צמחי. ייתכן ומקור המוכין מגוון יותר והוא כולל גם סיבים ממקור אנימלי (צמר ושערות). רש"י פירש "מוכין - כל דבר רך קרוי מוכין, כגון צמר גפן ותלישי צמר רך של בהמה וגרירת בגדים בלויים". נקודה שלא זכיתי להבין בהקשר הריאלי היא הסתייגות הראשונים מלחות שאיננה לחות טבעית.   

ערימת קומפוסט - ניתן להבחין באדים העולים ממנה         צילם: Andrew Dunn

(1) כך פירש למשל ח. י. קאהוט ב"ערוך השלם" (ערך "הבל").

(2) ב"אוצר לעזי רש"י".
(3) "זגין - קליפי הענבים. חרצנים, גרעיני הענבים" רש"י (שם).

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.