אמרו לו אף היא היתה חסרה או יתרה
מנחות נב ע"ב
"רבי מאיר אומר: השאור בודה להן מתוכן ומחמצן; רבי יהודה אומר: אף היא אינה מן המובחר, אלא מביא את השאור ונותנו לתוך המדה וממלא את המדה; אמרו לו: אף היא היתה חסרה או יתרה".
למה אחרים ענו לרבי יהודה ולא רבי מאיר עצמו?
למה לא השיב רבי יהודה, ומה תשובה יש לו?
למה הלכה בזה כרבי יהודה למרות הטענה הנכונה שלא השיב לה?
אלא שכך אמרו במסכת נזיר דף מט ע"ב: "תנו רבנן: אחר פטירתו של רבי מאיר, אמר להן רבי יהודה לתלמידיו: אל יכנסו תלמידי רבי מאיר לכאן, מפני שקנתרנין הן, ולא ללמוד תורה הן באין אלא לקפחני בהלכות הן באין. דחק סומכוס ונכנס, אמר להם: כך שנה לי רבי מאיר, על אלו טומאות הנזיר מגלח: על המת, ועל כזית מן המת. כעס רבי יהודה ואמר להן, לא כך אמרתי לכם: אל יכנסו תלמידי רבי מאיר לכאן מפני שקנתרנין הן? על כזית מן המת מגלח, על המת לא כל שכן!".
ובמסכת קידושין דף נב ע"ב: "תנו רבנן: לאחר פטירתו של רבי מאיר, אמר להם רבי יהודה לתלמידיו: אל יכנסו תלמידי רבי מאיר לכאן, מפני שקנתרנים הם, ולא ללמוד תורה הם באים, אלא לקפחני בהלכות הם באים. דחק סומכוס ונכנס, אמר להם, כך שנה לי רבי מאיר: המקדש בחלקו, בין קדשי קדשים ובין קדשים קלים - לא קידש. כעס רבי יהודה עליהם, אמר להם, לא כך אמרתי לכם: אל יכנסו מתלמידי רבי מאיר לכאן, מפני שקנתרנים הם, ולא ללמוד תורה הם באים, אלא לקפחני בהלכות הם באים? וכי אשה בעזרה מנין?!".
מצינו אם כן שלא רק עם רבי מאיר "שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו" (עירובין יג ע"ב; נג ע"א) אלא גם עם תלמידיו החריפים לא שש רבי יהודה להתפלמס, למרות שהיו בידו תשובות. ואף שבסוגיות הנ"ל רבי יוסי שהלכה כמותו אף נגד רבי יהודה, נחלץ לתרץ את רבי מאיר, במשנתנו סובר רבי יוסי כרבי יהודה. שהרי רבי מאיר כאן לשיטתו דחייש למיעוטא, שמא יחסיר או ייתר. ואילו רבי יוסי אינו חושש לכגון זה במסכת כלים פרק יז משנה ו: "וכי מי מודיעני איזוהי גדולה ואיזוהי קטנה אלא הכל לפי דעתו של רואה". ובמסכת שבת דף לד ע"ב: "בין השמשות כהרף עין" ולא חשש כחביריו שמא לא יבחין בכוכבים.
וראה עוד על ערכין יט ע"א.
