מה ההבדל בין חמץ למצה?

הרב דב קדרון

מנחות נב ע"ב

כל המנחות באות מצה, ללא חמץ, ורק בחג השבועות יש קורבן ציבור אחד שיש בו חמץ, והוא: שתי הלחם.

ה"שפת אמת" (ויקרא פסח שנה תרנד) אמר שיש קשר בין המצה שנאכלת בפסח לבין החמץ שמוקרב בשבועות:

המצה מסמלת עשייה בזריזות ללא יישוב הדעת וללא עומק של מחשבה, כפי שצריך להיות קיום המצוות, ואילו החמץ מסמל מתינות שבאה מתוך עומק המחשבה ויישוב הדעת, כדרך לימוד התורה.

עיקר הגאולה ביציאת מצרים הייתה נקודת הראשית שבלב איש ישראל להיות לה'. בזמן שיצאו ממצרים לא היה הרצון הזה מבורר עדיין בשלימות הדעת, אלא שבני ישראל נמשכו אחר הקדוש ברוך הוא גם קודם ישוב הדעת כראוי, בלי הבנה גמורה, והקדימו "נעשה" ל"נשמע". והמשכה זו עלתה לרצון לפניו יתברך, שזוכר אותה לעולם לזכות ישראל, כמו שכתוב: "זכרתי לך חסד נעוריך כו' לכתך אחרי במדבר".

לעומת זאת חמץ הוא במתינות, וזה הוא דרך התורה, שהוא ביישוב הדעת, מתוך עומק ההבנה ומתינות. ובמשך שבעה השבועות מפסח עד שבועות נתקן אצל בני ישראל הדעת עד שהיו מוכנים אל התורה. ולכן בשבועות, שאז קיבלו את התורה, קורבן שתי הלחם בא מחמץ.