טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

וקא עבדי מיניה למכתן גזרו ביה מעילה – אפר

"אמר רב אשי: שתי תקנות הואי, דאורייתא בה מועלין, באפרה אין מועלין, כיון דחזו דקא מזלזלי בה וקא עבדי מיניה למכתן גזרו ביה מעילה, כיון דחזו דקא פרשי מספק הזאות אוקמוה אדאורייתא" (מנחות, נב ע"א).

פירוש: אמר רב אשי בהסבר הדבר: אכן מדין תורה אין מועלים באפר פרה אדומה, ואולם שתי תקנות חכמים היו בענין זה. שכן בתחילה הואי [היה] נהוג דין דאורייתא [מן התורה] האומר כי דווקא בה עצמה מועלין, ואילו באפרה אין מועלין. ברם כיון דחזו [שראו] חכמים דקא מזלזלי [שהם, העוסקים באפר פרה, מזלזלים] בה, וקא עבדי מיניה [והם עושים ממנו, מן האפר] תרופה למכתן (לפצע) גזרו ביה [בו, באפר] שיהיה בו דין מעילה, שאין ליהנות ממנו. ואולם כיון דחזו [שראו] חכמים כי על ידי כך דקא פרשי [שהם פ ורשים, נמנעים] מלהזות מאפר הפרה במקרים של ספק הזאות (על אדם שהוא ספק טמא מת), מפני החשש שמא מועלים הם האנשים שהיזו עליהם, לכך עמדו חכמים וחזרו ואוקמוה [העמידו] הלכה זו אדאורייתא [על דין תורה], שאין מועלים באפר פרה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

נושא מרכזי: שימוש באפר לריפוי פצעים

ראו במאמר "הכא במאי עסקינן בשור פקח שעלתה לו נשיכה בגבו" (בבא קמא, לה ע"א). לקריאה הקש/י כאן.

צילם: Christian Ursilva

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.


 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.