היראה בידינו, האהבה לא! / הרב אורי גמסון

חסידות על הדף

נידה טז ע"ב

דאמר רבי חנינא: הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים, שנאמר ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו'.

לפעמים תוקפים את עובדי השם יסורים על כך שהלב סתום וחתום. האהבה לריבונו של עולם איננה מתעוררת, והכל מרגיש רדום. מה ניתן לעשות כנגד זה?

תשובה קצרה מאוד, אבל יסודית מאין כמותה מביא רבי מנחם נחום מטשערנוביל בשמו של מורנו רבי דובער, המגיד ממעזריטש (ישמח לב, מסכת ברכות ד"ה "אמר רבה בר בר חנא"), כשהוא משתמש בדברי הגמרא הללו כבסיס לתשובה זו.

תפקידו של האדם, הוא מסביר, הוא לעבוד על היראה, וזה אומר שחובתו של האדם היא להכין את עצמו ככלי נקי לקליטת אהבת השם. לשם כך, הוא מביא דוגמאות פשוטות להכנות שהאדם צריך להכין את עצמו לקראת התפילה, בהתבוננות ובנקיות.

במידה והכנות אלו, שנעשות מתוך גדירת גדר, ויראה גדולה, ייעשו כדבעי, אזי תבוא האהבה ממילא, משום ש"הכל בידי שמים - חוץ מיראת שמים". העבודה על יראת השמים היא בידי האדם לעשות, אולם 'אהבת שמים', זוהי כבר משימתו של הקדוש ברוך הוא לטעת בנו, אחרי שעשינו את שמוטל עלינו לעשות.

כך, שלא להרגיש אהבה בוערת לריבונו של עולם, זהו הסימן לכך שעלינו להתחזק דווקא ביראת השמים, והאהבה בוא תבוא מלמעלה.