מי היה "כהן לאל עליון"?

הרב דב קדרון

מנחות עד ע"א

בדרך כלל כאשר קורבן מנחה מובא לבית המקדש, הכהן קומץ ממנו, ואז הקומץ קרב על המזבח ומה שנשאר נאכל על ידי הכהנים. אבל אם מביא המנחה הוא כהן, אז כל המנחה קרבה על המזבח, כמו שנאמר (ויקרא ו,טז): "וְכָל מִנְחַת כֹּהֵן כָּלִיל תִּהְיֶה לֹא תֵאָכֵל".

על פי זה פירש הרה"ג יצחק הורוויץ מהאמבורג זצ"ל (מובא בפרדס יוסף בראשית יד, יח) את הפסוק שמתאר את המפגש בין אברהם אבינו למלכי צדק מלך שלם (בראשית יד,יח): "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן", מלכי צדק הוא שם, ורמז עם הלחם והיין שבני אברהם יקריבו מנחות ונסכים על גבי המזבח. אולם לכאורה קשה, שהרי יין כולו מתנסך על המזבח, וממנחות רק הקומץ מגיע למזבח והשיריים נאכלים, ודבר שכולו למזבח חשוב יותר, כמו שעולה כתובה בתורה קודם חטאת, ואם כן היה לו לכתוב "הוציא יין ולחם", להקדים יין למנחות. אלא הסיבה לסדר הזה היא שמנחת כהן אינה נקמצת אלא כולה נשרפת, ולכן אמר: "ומלכי צדק הוציא לחם ויין", וכדי להסביר למה הלחם קודם, אמר: והוא כהן, ומנחת כהן חשובה לא פחות מהיין.

באופן אחר פירש הרה"ק ר' מאיר מפרימישלאן זצ"ל (מובא שם) את סדר המילים בפסוק, שכאשר שני צדיקים נפגשים, צריך כל אחד ללמוד מחברו מדה טובה שנמצאת בו יותר ממנו, וידוע שאברהם אבינו הייתה לו מדת גמילות חסדים, ולכן הוא נקרא: "כהן לאל עליון", וכאשר נועדו יחדיו כל אחד הוציא מחברו את המידה הטובה שנמצאת בו. ואמר הכתוב: ומלכי צדק, שהוא שם, הוציא לחם ויין, כלומר הוציא ולמד מאברהם את מדת גמילות חסדים, והוא, אברהם, כהן לאל עליון, כלומר הוציא ולמד משם  את מדת "כהן לאל עליון", דהיינו מדת העבודה.