דרגות של נאמנות

הרב דב קדרון

חולין ב ע"א

הרמב"ם (שחיטה ד,ד) פוסק:

היודע הלכות שחיטה ושחט בפני חכם עד שנעשה רגיל הוא הנקרא מומחה וכל המומחין שוחטין לכתחלה בינן לבין עצמן ואפילו נשים ועבדים אם היו מומחין הרי אלו שוחטין לכתחלה.

נאמנות זו היא מדין "עד אחד נאמן באיסורים", וחזקה על סתם יהודי שניתן לסמוך עליו שלא יכשיל אחרים בדברים אסורים.

אולם יש דרגות גבוהות יותר של נאמנות:

סיפר משמשו של מרן הרב קוק זצ"ל, ר' אברהם חיים צ'צ'יק ז"ל, שלאחר שהוקמה ישיבתו, ישיבת "מרכז הרב" בירושלים, ומצבה הכספי לא היה מזהיר ביותר, קיבל הרב עיזבון לצדקה מיהודי אמריקאי, בסך של אלפיים דולר.

הרב שלח את משמשו עם הכסף לישיבת "עץ חיים".

נימוקו של הרב היה כי ב"עץ חיים" ישמרו על בקשת המנדב לעניין אמירת היארצייט שלו ולימוד משניות לעילוי נשמתו, ואילו לישיבתו יגיע כסף ממקום אחר.

בעניינים כאלו של ממון שיש לו נגיעה עצמית, סתם אנשים אינם נאמנים, במיוחד אם יש לאדם סיבה להורות היתר לעצמו להשתמש בממון, שאז אצל סתם אדם קשה לומר אם יעמוד בפיתוי ולא ישתמש בכסף לענייניו, וזוהי גדולתם של אנשים כדוגמת הרב קוק, שאפילו בכגון זה ניתן לסמוך עליהם בעיניים עצומות.