מדוע למד גוי הלכות שחיטה?

הרב דב קדרון

חולין ט ע"א

אמר רב יהודה אמר שמואל: כל טבח שאינו יודע הלכות שחיטה - אסור לאכול משחיטתו, ואלו הן הלכות שחיטה: שהייה, דרסה, חלדה, הגרמה, ועיקור.

סבו של הרה"ג יששכר מאיר זצ"ל היה הרב זליגמן יששכר מאייר זצ"ל, רבה של רגנסבורג שבגרמניה. כל שנות הנהגתו עמד כארי מול הרפורמים שניסו לערער את יסודות היהדות הטהורה. באותם ימים קם אחד מבני הקהילה, "ראביי" רפורמי, והחליט ליטול לעצמו את הנהגת מערכת השחיטה בעיר, בגיבוי מלא של אנשי תנועתו. הייתה זו פרצה חמורה בחומת הכשרות, ורב העיר נתמלא חרדה.

באחד הלילות, בעיצומו של המאבק, נגלה אליו בחלום איש הדור וציווהו ללמד את המיניסטר הגוי – ששימש כבורר בסכסוך – את הלכות השחיטה. הבין הרב כי מן השמים רומזים לו, ומיהר לפגוש את המיניסטר. בנחישות מהולה בחשש הציע ללמדו את דיני השחיטה היהודית. להפתעתו, המיניסטר הסכים ואף גילה עניין רב. שוב ושוב שינן הרב באוזניו את חמשת הדברים הפוסלים את השחיטה: שהייה, דרסה, חלדה, הגרמה ועיקור, עד שהממונה הגוי ידע אותם על בוריים.

בסיום הלימוד ניצל הרב את ההזדמנות וביקש: “עתה, בדוק אם אותו יהודי הטוען למשרה יודע גם הוא את מה שאתה יודע”. המיניסטר הסכים וזימן את הרפורמי לבחינה. כשנשאל על חמשת הפוסלים, גמגם והפגין בורות מוחלטת. המיניסטר נדהם לראות כי האיש המתיימר להנהיג את השחיטה אינו יודע דברים בסיסיים. כך נחשפה האמת. הרפורמי הושפל והודח לאלתר, והאחריות על מערכת השחיטה חזרה לידיו הנאמנות של הרב הצדיק, רבי זליגמן יששכר מאייר זצ"ל. (מתוך הספר "אחרי המדבר")