טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

לא מיחייב עד דמסר ליה גווזא – ענף

"... ורבי יוחנן אמר: אפילו שלהבת פטור, קסבר: צבתא דחרש קא גרים, לא מיחייב עד דמסר ליה גווזא סילתא ושרגא" (בבא קמא, כב ע"ב).

פירוש: וְרבי יוֹחָנָן אָמַר: אֲפִילּוּ מסר שַׁלְהֶבֶת פָּטוּר, קָסָבַר [סבור הוא]: צְבָתָא [חברתו] של ה חֵרֵשׁ קָא גָּרֵים [היא שגורמת] לדליקה, שמפני שטותו לא נזהר כראוי, ולֹא מִיחַיַּיב [מתחייב] המשלח אלא עַד שמָסַר לֵיהּ [לו] גַּוְוזָא סִילְתָּא וּשְׁרָגָא [עץ, עצים דקים שמציתים בהם אש, ונר בוער] שאז ברור הנזק, והרי זה כאילו הוא עשאו בעצמו (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

נושא מרכזי: מהו "גווזא" לשיטת רש"י?

בסוגייתנו יש למשמעות המילה "גווזא" חשיבות תיאורטית בלבד אך למעשה יש לה השלכות הלכתיות כבדות משקל. בגמרא בברכות (מ ע"א) אנו לומדים: "... סלקא דעתך אמינא, הואיל ואמר רבי יהודה חטה מין אילן היא, ליברך עליה בורא פרי העץ קמשמע לן: היכא מברכינן בורא פרי העץ היכא דכי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא והדר מפיק, אבל היכא דכי שקלת ליה לפירי ליתיה לגווזא דהדר מפיק לא מברכינן עליה בורא פרי העץ אלא בורא פרי האדמה". מפרש רש"י: "גווזא - הענף של עץ".

להמשך המאמר ראו "היכא דכי שקלת ליה לפירי איתיה לגווזא והדר מפיק" (ברכות, מ ע"א).
 

תמונה 1. גפן – שריגים נושאי תפרחות		תמונה 2. צלף - לבלוב

תמונה 3. גודגדן – פריחה ולבלוב		תמונה 4. גודגדן – דורבן נושא פרחים

לעיון נוסף:

הרב י. צ רימון, 'העץ בספרות השו"ת - שיקולים הלכתיים ומחשבתיים'. על אתר יג-יד (אלול תשס"ו).  

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.