בקיאות מדהימה בש"ס

הרב דב קדרון

חולין יג ע"א

תוספות (ד"ה בעא) דנים בזהותו של האמורא רב הונא, ומסיקים שהיו שני רב הונא בשני דורות שונים, אחד תלמידו של רב ואחד שהיה צעיר יותר בדור מאוחר.

עניין זה עומד במרכזו של סיפור המעלה השתאות על גודל הבקיאות בש"ס של גאוני עולם בדורות הקודמים.

בספר דרך הנשר (מובא ב"עלי תמר" בבא קמא ח,ו) מובא שאברך ליטאי עני, שהיה תלמיד חכם גדול, בא לפרנקפורט דמיין עם מכתבים בידו שהוא בקי בכל הש"ס, והגאון החסיד רבי נתן אדלר זצ"ל (רבו של החתם סופר) תהה על קנקנו לדעת אם נכון הדבר, ולבסוף שאלו: כמה פעמים מובא רב הונא בש"ס.

האברך התחיל לחשוב וספר את כל המקומות על אצבעותיו עד שהגיע לשבעים ושתים פעמים. והעיר לו הגאון שחסר מאמר אחד מרב הונא. על זה השיב האברך: ידעתי מזה, אולם התוספות בחולין י"ג כתבו שהיו שני רב הונא, והמאמר הנוסף נאמר על ידי רב הונא השני.

אמר הגאון: האמת איתך, ויען כי בזיתי לתלמיד חכם, שפקפקתי בבקיאותו בש"ס ברבים, תבוא מחר לבית שולחני [הגאון ז"ל היה שולחני (חלפן כספים) ומלאכתו היתה נעשית ע"י אחרים] ואפייס אותך, כדין המבזה לתלמיד חכם. כשבא האברך למוחרת שקל לו הגאון ליטרא דדהבא אדומים של זהב ופייס אותו. לאחר שנפרד ממנו ויצא החוצה בא האברך בחזרה ואמר: הלא לא קבלתי עדיין נדבה ממעלתו, וליטרא הזהב שנתן לי, זה היה עבור הפיוס, ונתן לו הגאון גם נדבה הגונה.