|
גרימת תקלה / רפי זברגרחולין קטו ע''א
הקדמהנחזור על מקורו של רב אשי לאיסור אכילת בשר וחלב, אחד מתוך כמה מקורות שהובאו בדף הקודם: אמר רב אשי: מנין לבשר בחלב שאסור באכילה? שנאמר (דברים י''ד, ג'): לֹא תֹאכַל כׇּל תּוֹעֵבָה - כל שתעבתי לך הרי הוא בבל תאכל. בהמשך, הגמרא מביאה גם את מקורו של רב אשי לאיסור הנאה מבשר וחלב, אך לא מעניין מאמר זה. בדף שלנו מקשה הגמרא חמש קושיות על דעתו של רב אשי, מדברים אסורים שהם ''תועבה'' ובכל אופן לא נאסרו באכילה. נתמקד בקושיא החמישית ממצוות שילוח הקן.
הנושאשילוח הקן ליתסר! למדנו בפרשת כי תצא (דברים כ''ב, ו'-ז') את מצוות שילוח הקן: כגון: נטל את האם מעל הבנים, ובא לפנינו וחייבנוהו לשלח, כדתנן לקמן (דף קמא.): משלח ואינו לוקה - תאסר לאכילה עולמית, דהא נעבדה בה עבירה. רש''י בפירוש זה מסביר כי שאלת הגמרא עוסקת במקרה ואדם עבר על איסור ''שלח תשלח'' והוא לקח את הקן כולו - האם עם (בלשון התורה ''על'') הבנים. לאחר שעבר על איסור זה, מחייבים אותו לשלח את האם, ובכך הוא נפתר מחיוב המלקות על הלאו שעבר. שאלת הגמרא: לכאורה, ציפור האֵם היא ''תועבה'' שכן נעבדה בה עבירה כמתואר לעיל, ובכל אופן לא מצאנו שאסור לאוכלה. שהרי התורה ציוותה לשלחה ולא מנעה אותנו מלאכול אותה. קשה על רב אשי הלומד מן הפסוק שכל דבר האסור הופך להיות ''תועבה'' ואסור באכילה. לישנא אחרינא: שילוח הקן ליתסר, כל שילוח הקן ליתסר האם לעולם ואפילו שלחה, דהא כל שתיעבתי לך הרי הוא לך לעולם בבל תאכל, והרי אסרתיה לך באותה שעה, וזה נראה לי עיקר. דהא לא קאמר רב אשי דכל דבר שנעבדה בו עבירה ומתחלה הוא מותר אסור דאם כן החורש בשור וחמור והמרביע כלאים והחוסם יאסרו הבהמות ואנן לא פרכינן מינייהו מידי אלא מן היוצא מהן: לפי פירוש זה המועדף על רש''י, לא מדובר באדם שעבר על הלאו של ''שלח תשלח'', אלא בכל קיום מצוות שילוח הקן, האֵם מוגדרת ''תועבה'' שכן, בשעה שהיא רובצת על אפרוחיה היא אסורה. לא אמרה תורה שלח לתקלה. לפני שני ההסברים של רש''י, עונה הגמרא כי התורה אינה אוסרת את הציפור המשולחת באכילה, שכן, לא ייתכן שהתורה תעמיד תקלה בפני בני אדם. אם התורה מצווה לשלח את האם, היא אינה יכולה להיות אסורה באכילה למי שימצאנה.
מהו המסר?למדנו עיקרון חשוב הקובע כי התורה איננה ''מכשילה'' בני אדם. לא ייתכן כי ציווי התורה יגרום למאן דהוא לעבור עבירה או להיתקל בתקלה. 1. לא נביא את הילדים ל''מחוזות לא טובים'', המהווים ''תקלה'' אשר יכולה לגרום להם להתנהגות לא ראויה. 2. נימנע מלתת להם ''כלים לא טובים''. בדור שלנו הדבר כל כך חשוב ומרכזי. מדובר בקניית מכשיר סלולארי ללא סינון מתאים וטוב. כנ''ל לכל מוצר טכנולוגי הפתוח לרווחה, אשר יכול להציף תכנים מאוד מאוד לא טובים. 3. נקודה מאוד חשובה בחינוך היא ''דוגמא אישית''. אם ההורה מתנהג באופן לא תקין, הרי שזה עצמו מביא ''תקלה'' לילדים. שכן, אין דבר יותר משפיע על הילדים מאשר דוגמא אישית, לטוב ולמוטב.
לע'''נ חברי הטוב נפתלי מלאכי ז''ל שהלך לבית עולמו (ב' שבט תשפ''ו) - איש חינוך אמיתי, איש של חסד ואיש של חיבורים וראיית הטוב. |