מדוע לא מספיק רוב רגיל?

הרב דב קדרון

חולין כח ע"א

בגמרא מבואר שהגדרת השחיטה היא: חיתוך של רוב הקנה או הוושט בעוף וחיתוך של רוב שני הסימנים בבהמה.

ב"בירור הלכה" מבואר שנחלקו הראשונים והפוסקים האם מספיק לבצע חיתוך של רוב רגיל מצומצם (כלשהו יותר מ50%), או שיש צורך ברוב גדול הניכר ונראה לעיניים.

יש לשים לב לכך שישנם עוד עניינים בהם לא מספיק רוב רגיל אך לא תמיד הסיבה לצורך ברוב גדול היא אותה סיבה.

בסוגייתנו הצורך ברוב גדול הוא גזירה מדרבנן שחששו שאם יסתפק השוחט ברוב רגיל יבוא לפעמים לחתוך אפילו פחות מרוב. זוהי הסיבה גם לעוד עניינים שצריך בהם רוב הניכר.

אולם קיימים נושאים אחרים שבהם הצורך ברוב ניכר אינו נובע מגזירה, אלא הוא מעיקר הדין. בדרך כלל, הצורך ברוב ניכר הוא מדרבנן, כמו בצירוף לזימון של אנשים שלא אכלו לחם או דגן, שבו דרוש רוב ניכר של מי שאכלו דגן (7 מתוך 10, או 2 מתוך 3), ומסביר בעל מעדני יום טוב (ברכות פרק ז סימן כא) שאם אין רוב ניכר, הם נראים כמו חצי שאוכלים דגן וחצי שאוכלים ירק.

קיים גם מצב שבו דרוש רוב ניכר מהתורה, כגון במסכת בכורות (מ,ב) בנוגע למום בבהמה — כאשר ההבדל בין הגודל של האוזניים הוא גדול, זה נחשב מום, אך אם ההבדל אינו נראה לעין, למרות שבמדידה ההבדל קיים, אין זה נחשב מום, מפני שההגדרה של מום היא מום שניתן לראותו בעין.