מה מקור הביטוי "חד וחלק"?

הרב דב קדרון

חולין לב ע"א

במשנה מדובר על שוחט שהשחיז את הסכין והתעייף, ולכן שהה באמצע השחיטה. סכין של שחיטה צריכה להיות חדה וחלקה, ללא כל פגימה, כדי שלא תיפסל השחיטה. בעניין זה חל מהפך בתחילת תקופת החסידות.

המגיד ממעזריטש לא רצה להתפשר בנושא של פגימות בסכין, ותיקן להשתמש לשחיטה רק בסכינים שעשויים מפלדה מלוטשת באופן מיוחד כך שהסכינים יהיו חדים וביחד עם זה גם חלקים בתכלית אף לפי הדעות המחמירות ביותר.

האדמו"ר הראשון של חב"ד, בעל התניא ושולחן ערוך הרב כותב בשו"ת שלו (סימן ז וכן בשו"ע הרב יו"ד סימן יח קו"א ג) שעד זמנו השוחטים העדיפו סכין חדה ומושחזת, למרות שאינה חלקה לגמרי, בהסתמכם על דעות המקלות בהגדרת 'פגימה' בסכין, ובלשונו: "יען כי הנה רוב השוחטים בסכינים שאינן מלוטשים המומחים משחיזין הסכין להיות חדה הרבה ואזי אינה חלקה כל כך".

האדמו"ר הזקן אימץ את התקנה להשתמש רק בסכינים מלוטשים, הגן בתוקף על כך, והסביר שמדובר בהידור מצווה מובהק שמציל את הציבור מחשש נבלות וטרפות.

התקנה הזו נתקלה בזמנו בהתנגדות עצומה מצד ה"מתנגדים", שאסרו בתוקף להשתמש בסכינים האלו ואף הכריזו חרם על בשר שנשחט בהן. הם חששו משינוי המסורת וחשדו שכל שינוי שמקורו בתנועת החסידות עלול להוביל לפרצות הלכתיות.

כיום כבר אין מחלוקת בנושא זה, וכולם משתמשים בסכין חד וחלק ללא עוררין.