סקר
אני מתחיל מסכת חולין:






 

זהירות מדיבור על מום בסביבתו של אדם בעל אותו מום / רפי זברגר

בכורות מג ע''ב - מד ע''א

 

הקדמה

נלמד את המשנה האחרונה בדף מ''ג:

החרום פסול. איזהו חרום? הכוחל שתי עיניו כאחת.

חרום הוא אחד מן מומי הכוהנים הפוסלים עבודתם (כִּי כׇל אִישׁ אֲשֶׁר בּוֹ מוּם לֹא יִקְרָב אִישׁ עִוֵּר אוֹ פִסֵּחַ אוֹ חָרֻם אוֹ שָׂרוּעַ (ויקרא כ''א, י''ח)). פוסקת המשנה כי מום זה מתבטא בכך שהחוטם (אף) אינו בולט, כך שיכול לצבוע את שתי עיניו כאחת (מבלי להרים את המכחול בין עין לעין).   ממשיכה המשנה במומים נוספים הקשורים לעין.

שתי עיניו למעלה
לפי הסבר הגמרא מדובר כששתי עיניים עומדות למעלה מן הרגיל - בגובה המצח.

ושתי עיניו למטה

כנ''ל לגבי מיקום העיניים למטה מן הרגיל (אולי מצידי החוטם)

עינו אחת למעלה ועינו אחת למטה
מדובר על שני מומים, אחד: עין אחת רגילה ועין שנייה למעלה מן הרגיל.
והשני: עין אחת רגילה ועין שנייה למטה מן הרגילות

רואה את החדר ואת העלייה כאחד

שתי עיניו עומדות במקומן הרגיל, אך אינן מסתכלות לאותו מקום. למשל, עין אחת מסתכלת למטה ועין שנייה למעלה.

סכי שמש

אנשים שאינם יכולים ''לסבול'' אור שמש. ואם נמצאים במקום שיש בו אור שמש אזי הם עוצמים עיניים.

והזגדן

שתי עיניו לא זהות זו לזו. למשל, אחת גדולה ואחת קטנה וכדו'. 
נלמד בגמרא כי זהו מום לכל שני איברים זוגיים, השונים זה מזה (שתי אוזניים, שתי ריסים, שתי גבות וכדו').

והצירן

מי שעיניו עגולות, או מוציאות כל הזמן דמעות

ושנשרו ריסי עיניו פסול, מפני מראית העין.

מי שנשרו ריסי עיניו, אך נשארו השורשים, כך שעתידים ריסיו לגדול מחדש (גמרא) פסול רק מדרבנן, משום מראית עין (מראה מאוס).

 

הנושא

נלמד את הדיון הקצר בגמרא לגבי מום של ''זגדן''

זגדיין. מחוי רב הונא - חד מדידן וחד מדידהו.

רב הונא מסביר את מום זגדן (או זגדיין בלשון הגמרא) והסתכל ואמר כי מדובר בעין אחת כמו שיש לי, ועין שנייה כמו שיש "להם" – הכוונה ליושבים מולו, שהיו להם עיניים ''משונות''. כלומר, זגדן הוא מום המציין שאין שתי העיניים שוות זו לזו (כפי שנלמד בהמשך הגמרא)

ואיקפד רב יהודה

רב יהודה ישב מול רב הונא, ונעלב מדבריו של רב הונא. יש כמה הסברים לסיבת העלבתו:

  • רש''י: רב יהודה ישב מול רב הונא ועיניו היום ''משונות''. לפי דברים אלו, רב הונא אמר שזגדן הוא מום של עין אחת ''רגילה'' ועין אחת ''משונה''.  
  • רבינו תם מקשה על רש''י כיוון שהגמרא לא מתארת במה היו עיניו של רב יהודה משונות, לכן פירש שרב יהודה היה גדול מאוד, לעומת רב הונא שהיה קטן. והתיאור של רב הונא לשוני בין גודל של שתי העיניים.
  • רבינו גרשום מסכים לרש''י בכך שלרב יהודה היו עיניים משונות, אך סובר כי רב יהודה לא ישב מולו, אלא כנראה היה באזור ושמע את דברי רב הונא, ונעלב מכך שהוא התייחס ספציפית לאנשים עם ''בעיה'' היושבים כאן.  

מיתיבי, שכבנא - שגביניו שוכבים, זגדום - אחד שחור ואחד לבן!

הגמרא מקשה על רב הונא מתוך ברייתא המתארת שני מומים. ''שכבנא – שערות גבות ארוכות עד כדי שהם מכסות את העיניים (ואז מתקשה בראייה). זגדום – גבה אחת שחורה וגבה שנייה לבנה, וזה לכאורה סותר את הסבר רב הונא המדבר על שתי עיניים שונות ולא גבות שונות.

תנא: כל זוגא דלא שוי להדדי - זגדום קרי ליה.

עונה הגמרא (כמצוין לעיל), כי המום הנקרא זגדן מציין זוג איברים באדם השונים זה מזה, ולאו דווקא עיניים. ולכן גם שתי גבות שונות מהוות מום הנקרא זגדן.

 

מהו המסר?

ננסה לנתח את ההסברים השונים בסיבת הקפדתו של רב יהודה:

  • לרש''י התייחסות מפורשת למום של אדם, ואף הצבעה לכיוון אזור של האדם, היא (ואולי רק היא) גורמת לבושתו.
  • לרבינו תם אף התייחסות לאיברים של אדם, אף שאינם משונים, כבר עלולה לגרום לבושה של אותו בן אדם.
  • לרבינו גרשום יש בושה לאדם שיש בו משהו ''משונה'' וכבר שמזכירים את העובדה הזאת בציבור, אפילו מבלי הזכרת שמו או הצבעה עליו.

מכאן שכדאי להיזהר מלדבר על מום מסוים, כאשר לאנשים באותו אזור יש את המום הנ''ל (רבינו גרשום).
לפעמים לא ידוע הדבר, אך אם ידוע - כדאי להישמר מכך.

וגם כדאי לא לייחס תכונה לאדם ספציפי בסביבה, ואפילו אינה ''משונה'' (רבינו תם).
ואין ספק שמומלץ מאוד שלא לייחס מום מסוים, ולהצביע על אזורו של אדם בעל  אותו המום (רש''י).

 

 

לע''נ הקצין הגיבור מעוז רקנטי הי''ד שנפל בשבת קודש כ''ט אייר תשפ''ו 

לע'''נ חברי הטוב נפתלי מלאכי ז''ל שהלך לבית עולמו (ב' שבט תשפ''ו) - איש חינוך אמיתי, איש של חסד ואיש של חיבורים וראיית הטוב.
ולע''נ  אבי מורי: ר' שמואל ב''ר יוסף, אמי מורתי: שולמית ב''ר יעקב, וחמי: ר' משה חיים ב''ר ישראל פישל ז''ל
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר