|
להמשיך להתעלות וגם לא ליפולהרב דב קדרוןחולין לד ע"א
יש אנשים שמקפידים לשמור על אוכל החולין שלהם ברמת הטהרה הנדרשת לקודש. ב"בירור הלכה" מובאת מחלוקת הראשונים מהי הסיבה להקפדה זו:
לפי דעה אחת ההקפדה נובעת מהצורך של אדם שאינו בקיא בהלכות טומאה וטהרה להתרגל להקפיד על דיני הטומאה והטהרה, כי אם הוא לא יתרגל לכך עם אוכל החולין שלו, יש חשש שכאשר יהיה לפניו אוכל של קודש הוא לא יקפיד על טהרתו, בגלל חוסר בקיאותו. לדעה השנייה יש חשש אחר: אפילו אדם שבקיא בדינים, ייתכן שללא ידיעתו יתחלפו לו מאכלי חולין במאכלי קודש ויחשוב שמדובר במאכל חולין בעוד שבפועל זהו מאכל של קודש, לכן היו אנשים שהתרגלו להתייחס לכל האוכל שלהם כאילו הוא קודש.
אחד ההבדלים בין שתי הדעות הוא אצל אדם שהינו מומחה גדול שכבר למד ויודע ובקיא בדיני טומאה וטהרה. לפי ההסבר הראשון אין לאדם כזה צורך להקפיד לשמור על חולין בטהרה, ואילו לפי ההסבר השני גם אדם כל כך מלומד ראוי שיחמיר על עצמו, שמא יתחלפו לו מאכלי חולין במאכלי קודש.
אפשר ללמוד מכאן שתי הסתכלויות יסודיות בעבודת ה' לכל אדם, שהרי כל מטרתו של כל אדם בחיים היא להמשיך ולהתעלות מעלה מעלה, ויש הסתכלות על הדרגה שאליה עדיין לא הגיע, וגם הסתכלות על הדרגה שאליה כבר הגיע.
מצד אחד צריך תמיד להביט כלפי מעלה, ולהקפיד על ההרגל המתמיד של התעלות, כי טבעו החומרי של האדם מושך אותו להתרחק מהתעלות רוחנית, וכנגד זה עליו להתרגל להנהגה של התעלות תמידית, כדי שיוכל להמשיך ולהתעלות. בנוסף לכך גם כאשר האדם כבר הגיע למעלה גדולה, תמיד יש לו לחשוש לתקלה או טעות, ולדעת להיזהר לא ליפול מדרגתו. |