דרוסה לחתול לחולדה ולנץ
חולין נג ע"א
"בעא מיניה רב כהנא מרב: יש דרוסה לחתול או אין דרוסה לחתול? אמר ליה: אף לחולדה יש דרוסה. יש דרוסה לחולדה, או אין דרוסה לחולדה? אמר ליה: אף לחתול אין דרוסה. לחתול ולחולדה, יש להן דרוסה או אין להן דרוסה? אמר ליה: לחתול - יש דרוסה, לחולדה - אין דרוסה. ולא קשיא, הא דאמר ליה: אף לחולדה יש דרוסה - בעופות, הא דאמר ליה: אף לחתול אין דרוסה - באימרי רברבי, הא דאמר ליה: לחתול יש דרוסה לחולדה אין דרוסה - בגדיים וטלאים".
צריך להבין את פשר השיח הזה; הרי הלכה כרבי יוסי שאמר במסכת קידושין (דף סד ע"ב) שאדם רגיל להתבטא באופן שיהיה ברור מהי כוונתו, לכן אם קידש את בתו הגדולה כוונתו בודאי רק לגדולה ביותר. וכן למדנו בדף הקודם שרב עצמו הקפיד שלא ישאלו יותר מדאי שאלות אם אינן נצרכות! אז למה ענה רב באופן לא ברור ובתשובות שעל פניו סותרות זו את זו! כיצד אנחנו אמורים להבין את כוונתו מתוך עצם דבריו?
אלא שכאמור, רב הקפיד על תִּמְצוּת ודיוק. ועד עכשו דיברנו על חיות טורפות כמו זאב ואריה שהטריפו בדריסה, כלומר בתקיפה ושריטה. ועל כך שאל רב כהנא האם גם חתול עשוי לדרוס ולהטריף למרות היותו חיה קטנה בהרבה. על כך ענה רב בקיצור: בהחלט! אפילו חולדה שהיא קטנה עוד יותר עשויה להטריף.
על כך תמה רב כהנא, מה?! דין דרוסה שלמדנו באריה קיים אפילו בחולדה?! על כך ענה רב בקיצור: לא עד כדי כך, אפילו בחתול אין דין דרוסה שזהה לדריסת חיות הטרף.
ועל כך שאל רב כהנא: עדיין לא ברור, החתול והחולדה שהזכרנו, אז יש או אין בהם דין דריסה? מתי כן ומתי לא? גם על כך ענה רב בקיצור, וכדרכו בדף הקודם הוא רמז בביקורת על עצם השאלה – למה אתה מזכיר את החתול והחולדה יחד כאילו דינם זהה, יש ביניהם הבדל, יש מצבים שבהם – "לחתול - יש דרוסה, לחולדה - אין דרוסה". ורב לא פירט את המצבים השונים של כל הבבות כי כאמור הגמרא מצאה אותם לבד, כי העיקרון ברור ומבואר בהמשך הסוגיה, דין דרוסה הוא כאשר החיה דורסת בהמה או עוף שבְּסֵדֶר הגוֹדל שלה עצמה.
שכן כך הוא המשך הסוגיה: שאל רב אשי: במשנתנו הוזכרה דריסה של עוף הטרף נץ. מה לגבי שאר עופות טמאין, האם יש להם דין דרוסה או שאין? אמר לו רב הלל לרב אשי, כשלמדנו אצל רב כהנא הוא אמר שגם שאר עופות טמאין יש להן דרוסה. מקשה הגמרא הרי במשנה הוזכר רק נץ – "ודרוסת הנץ בעוף הדק"! עונה הגמרא, נכון, יש בהכרח הבדל מסויים בין נץ לעופות דורסים אחרים, דרוסת הנץ – כשהוא תוקף עוף שבגודלו שלו, ושאר עופות – בעופות קטנים ממנו; ויש שאמרו: דרוסת הנץ – בגדולים ממנו, ועופות אחרים – בעוף בעל גודל זהה. לשתי הדעות העיקרון הוא שדריסה מתבצעת בבעל חי בסדר גודל דומה, אך לפעמים יתכן שהגודל המדוייק יהיה מעט יותר גדול או מעט יותר קטן.
לסיום נציין שהחולדה בסוגיתנו היא זו הנקראת חולדה גם היום, ונקראת גם עכברוש, והיא טורפת. בסוגיות אחרות השם חולדה מתיחס לחולד הדומה לחולדה, והוא צמחוני, והוא חופר המנהרות, ועל שמו הַפְּסוּל בשחיטה שנקרא חֲלָדָה – כלומר מוסתר כמו במנהרה. וכן על שמו שערי חולדה שבפתח המנהרה להר הבית.
